בג"ץ: הרכב של תשעה שופטים ידון בעתירות נגד "חוק בן גביר"
ממלא מקום הנשיא, השופט פוגלמן, הודיע כי הרכב השופטים שידון ב-18.6 בעתירות נגד התיקון לפקודת המשטרה, יורחב לתשעה שופטים. התיקון עבר בשנת 2022 כחלק מההסכמים הקואליציוניים, ומאפשר לשר לביטחון לאומי השפעה רחבה יותר על התנהלות המשטרה
בג"ץ הודיע היום (חמישי) כי יורחב הרכב השופטים שידון בעתירות נגד התיקון לפקודת המשטרה ("חוק בן גביר"), שיתקיים ב-18 ביוני. לפי בית המשפט, תשעה שופטים יישבו בדיון: ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן; יצחק עמית; נועם סולברג, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר.
הסעיף המרכזי בשינוי חוק פקודת המשטרה, למעט להורות על לפתוח בחקירה, מאפשר לבן גביר יוכל להשפיע בנוגע לתיעדוף משימות, גם בנוגע להקצאת כוח אדם - זאת בשונה מהמצב כיום שבו השר לביטחון פנים קובע מדיניות כללית אבל יש לו פחות השפעה על ההתנהלות היומיומית בארגון. לאחר שינוי החוק, היחס בין השר לביטחון לאומי לבין המפכ"ל, יהיה כיחס שבין שר הביטחון לרמטכ"ל, למעט ביחס לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (הסמכות לפתוח בחקירה)".
בחודש מאי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה את תגובתה לעתירות בעניין חוקתיות התיקון לפקודת המשטרה: "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שיוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט".
"עוד קודם לתיקון הפקודה, היה ברור כי בסמכותו של השר הממונה על המשטרה לקבוע מדיניות כללית לפעילותה", הוסיפה, "התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה.
בנסיבות אלה מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט. ככל שתנתן להוראות התיקון העמומות פרשנות שתבטיח את העיקרון לפיו משטרת ישראל פועלת באופן מקצועי, חף משיקולים זרים, בלא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח - יעמוד התיקון באמות המידה החוקתיות הנדרשות וניתן להימנע מביטולו. תגובתו של השר לביטחון לאומי תוגש בנפרד".