התובע בהאג: "מעוניין להוציא צווי מעצר לנתניהו, גלנט וסינוואר"

לאחר דיווחים שונים בנושא, כרים קאן הודיע בקולו כי בכוונתו להוציא צווי מעצר בינלאומיים, בגין "הרעבה ופגיעה מכוונת באזרחים", נגד ראש הממשלה ושר הביטחון - אותם הזכיר בשורה אחת עם מנהיגי חמאס יחיא סינוואר ומוחמד דף. בכירי המשפטנים במל"ל ובמשרד החוץ מקיימים כעת דיונים בהולים

זמן צפייה: 15:53

התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים קאן, אמר היום (שני) בריאיון לרשת CNN האמריקנית כי בית הדין מבקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט - אותם הזכיר בשורה אחת עם מנהיג חמאס יחיא סינוואר, שגם נגדו יבקש להוציא צו מעצר "באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות". בכירי המשפטנים במטה לביטחון לאומי ובמשרד החוץ מקיימים כעת דיונים בהולים, גורם מדיני בסביבת נתניהו מסר: "מדובר בהחלטה שאם תצא לפועל - היא ביזיון בקנה מידה עולמי. אין גבול לצביעות". גורם בחמאס: "החלטת התובע בהאג משווה בין הקורבן לתליין - ומעודדת את המשך הכיבוש".

בעקבות הצהרת התובע: אלו ההשלכות של צווי מעצר בהאג

קאן הודיע כי בכוונת בית הדין להוציא גם צווי מעצר נגד מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, ואסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס. "על בסיס ראיות שנאספו ונבדקו על-ידי משרדי, יש לי יסוד סביר להאמין כי סינוואר, דף והנייה נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בשטח ישראל ורצועת עזה מ-7 באוקטובר 2023, ביניהם: לקיחת בני ערובה כפשע מלחמה; אונס, מעשי אלימות מינית אחרים, עינויים ורצח כפשעים נגד האנושות, כמו גם מעשים לא אנושיים ויחס אכזרי בהקשר של שבי", כתב התובע.

נתניהו וסינוואר
נתניהו וסינוואר | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

"משרדי טוען כי פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות הכלולים בבקשות מעצר אלו היו חלק מהתקפה נרחבת ושיטתית נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל על-ידי חמאס וקבוצות חמושים אחרות בהתאם למדיניות ארגונית", אמר קאן, והדגיש: "חלק מהפשעים הללו, להערכתנו, נמשכים עד היום". עוד טען התובע בהאג כי "יש יסוד סביר להאמין כי סינוואר, דף והנייה אחראיים פלילית להרג מאות אזרחים ישראלים שביצע חמאס ובייחוד הזרוע הצבאית של הארגון, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ב-7 באוקטובר".

קאן הוסיף כי כחלק מהחקירות של בית הדין, משרד התובע בראשותו ראיין קורבנות וניצולים מהבטח, כולל חטופים ששוחררו ועדי ראייה משישה מוקדי תקיפה מרכזיים - כפר עזה, חולית, אזור פסטיבל ה"נובה", בארי, ניר עוז ונחל עוז. יתר על כן, החקירה מסתמכת גם על ראיות כמו צילומי טלוויזיה במעגל סגור, חומרי אודיו, קטעי ווידאו מאומתים, הצהרות של מחבלי חמאס שנלכדו, וראיות מומחים.

ממדי החורבן בקיבוץ בארי חרבות ברזל
החורבן בקיבוץ בארי אחרי הטבח | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

מנגד, התובע בהאג טען כי גם רה"מ נתניהו ושר הביטחון גלנט נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו ברצועת עזה החל מה-8 באוקטובר 2023 לפחות, ביניהם הרעבת אזרחים כשיטת לחימה; גרימת סבל רב במזיד, או פגיעה חמורה בגוף או בבריאות; מעשים לא אנושיים כפשעים נגד האנושות; השמדה, רצח, לרבות בהקשר של מקרי מוות שנגרמו מרעב, הרג מכוון ורדיפה כפשע מלחמה ופגעים נגד האנושות, ועוד.

"אנו טוענים כי הפשעים נגד האנושות שמואשים בהם נתניהו וגלנט בוצעו כחלק מהתקפה נרחבת ושיטתית נגד האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בהתאם למדיניות המדינה. פשעים אלו, להערכתנו, נמשכים עד היום", הוסיף קאן, שטען כי "הראיות שאספנו, לרבות ראיונות עם ניצולים ועדי ראייה, קטעי וידאו מאומתים, חומרי צילום ואודיו, צילומי לוויין והצהרות, מלמדות כי ישראל קיפחה בכוונה ובשיטתיות את האוכלוסייה האזרחית בכל חלקי רצועת עזה בנושא אמצעים הכרחיים להישרדות האדם".

פעילות לוחמי צה"ל במבצע בשכונת זייתון עזה
פעילות לוחמי צה"ל במבצע בשכונת זייתון | צילום: דובר צה"ל

התובע בהאג אמר כי פשעים אלו התרחשו, לטענתו, "כדי להעניש באופן קולקטיבי את האוכלוסייה האזרחית בעזה, באמצעות הטלת מצור מוחלט על עזה שכלל סגירה מוחלטת של שלושת מעברי הגבול - רפיח, כרם שלום וארז - החל מה-8 באוקטובר 2023 לתקופות ממושכות, ולאחר מכן על-ידי הגבלה שרירותית של העברת אספקה חיונית לרבות מזון ותרופות דרך מעברי הגבול לאחר שנפתחו מחדש". הוא הוסיף כי המצור כלל גם ניתוק צינורות מים חוצי גבולות מישראל לעזה, המקור העיקרי של תושבי עזה למים נקיים, לתקופה ממושכת, כמו גם ניתוק של אספקת החשמל, וחסימת העברת סיוע על-ידי סוכנויות הומניטריות.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג | צילום: רויטרס

בישראל נערכו לאפשרות הוצאת צווי המעצר הבינלאומיים נגד נתניהו וגלנט במשך שבועות, אך קיוו כי ארצות הברית תפעל על מנת למנוע את המהלך - זאת למרות שהאמריקנים, כמו ישראל, אינם חברים בבית הדין הפלילי ולכן כוחם מוגבל. צווי מעצר שכאלה, אם יופקו, יימנעו מנתניהו ומשאר הבכירים לבקר במדינות החתומות על הצהרת רומא, ממנה שואב בית הדין את כוחו וסמכויותיו. בישראל האמינו כי בית הדין בהאג יוציא צו מעצר גם נגד הרמטכ"ל הלוי, אך ביה"ד טרם הודיע על כך.

לפני כשלושה שבועות, רה"מ נתניהו התייחס לאפשרות הוצאת הצווים, כינה אותם "פשע שנאה אנטישמי חסר תקדים" - וטען כי "לבית הדין הזה אין שום סמכות על מדינת ישראל". ראש הממשלה הוסיף: "האפשרות שהוא יוציא צווי מעצר על פשעי מלחמה נגד מפקדי צה"ל ומנהיגי המדינה - שערורייה בקנה מידה היסטורי. שום החלטה, לא בהאג ולא בשום מקום אחר, לא תפגע בנחישות שלנו להשיג את כל מטרות המלחמה".