פיקוד העורף התרעה במרחב

גבולות רבותי גבולות

מה חשיבות הצבת גבולות בחינוך הילדים בפרט ובחיים בכלל?

אלון גל 15/08/12 21:00



בזמן האחרון אני רואה בסביבתי כל העת אנשים המתמודדים עם דילמת גבולות וסמכות. בתחילה חשבתי שאני רואה את זה יותר מאחרים בגלל היותי הורה לשלושה ילדים קטנים, שאיתם גבולות וסמכות הוא נושא מרכזי בחיים, אך לאט הסתבר לי שלאן שאני לא פונה ומסתכל ישנו אדם שמתמודד עם דילמה של סמכות והצבת גבולות.

 

 

גבולות הם דבר חשוב ביותר מכמה טעמים, הטעם הראשון והחשוב הוא שאדם צריך לדעת היכן הוא מתחיל והיכן הוא מסתיים, היכן הם שלל גבולותיו, גבולות הנתינה והעזרה שלו, גבולות הקבלה והסבלנות, ההשקעה וההתמסרות. כשאנו לא יודעים את הגבולות שלנו בזמן מסוים, כזה או אחר, הגבולות יפגשו אותנו ולא תמיד במקום ובזמן הנוח או הנעים לנו, לעיתים הם יהיו אלה שיראו לנו את היכן למתוח את הגבול. שוב אנו חוזרים לשיחה שכבר ניהלנו פעם בהקשר של התדמית המנהלת אותנו ולא אנחנו אותה, כל עוד אנחנו נותנים לגבולות או יותר נכון לחוסר הצבת הגבולות שלנו לנהל אותנו – כך בדיוק יראו חיינו, מדי פעם, אחת לתקופה, הר הגעש שלא טיפלנו בו ולא הקשבנו לו יתפוצץ וכך ייווצר מצב שהמחירים שנשלם אותם יהיו כבדים ביותר.

 

 

קחו לדוגמא מצב אשר אדם לא מציב גבולות בשעות עבודתו, והוא מותח את הגבול עד אינסוף. בסופו של דבר הגבול "ימתח" אותו, זה יבוא לידי ביטוי במספר דרכים, בפגיעה קשה בזוגיות שלו או ביחסים עם ילדיו או בפגיעה גופנית כגון תשישות או מחלה ממושכת. דוגמא נוספת שהייתי נוכח בה לא מזמן היא בעת שהלכתי לקנות מספר מצרכים בסופר וראיתי סיטואציה כואבת של אם המנסה לסרב לבתה הקטנה בעוד שהקטנה מתעקשת בקולניות על זכותה לאכול עוד חבילת שוקולד. האם המסכנה פשוט לא יכלה להציב לה גבולות והילדה שכבר הייתה שכובה על הרצפה בועטת וצורחת כמובן ניצחה גם בקרב הזה.

 

 

לא חסרות דוגמאות על הקושי להציב גבולות, אם זה מנהל מול עובדיו, מעסיק מול מנהליו או בני זוג האחד לשני. כמובן שישנם זמנים בחיים שגבולות הם עיקר העניין, אם למשל יש לכם ילדים בני שנתיים עד חמש או להבדיל (או לא) ילדים מתבגרים, אבל גם אם לא, לכל אחד מאיתנו ישנן תקופות ומצבים בהן הוא נדרש לשים גבולות ולהאציל סמכות בחייו.

 

 

אז איך מקפידים שהגבולות לא ינהלו אותנו ואנחנו ננהל אותם? קצת עבודה ומעט תשומת לב יעשו את העבודה. הקפידו למפות את חייכם באופן סדיר ולשאול את עצמכם שאלות בנושא, למשל כמו, למי הכי קשה לי להציב גבולות או להשתמש בסמכות? ממה אני חושש? למה דווקא מול אדם זה הדבר קורה לי? מה אני פוחד לאבד בקשר איתו אם אציב גבול? איזה מחיר אינני מוכן לשלם? מה יקרה אם אציב את הגבול או אשתמש בסמכות מולו? מה אני יכול להרוויח?

 

 

בכל פעם שאינכם מציבים גבול, גם אתם וגם האדם (או הילד, או המתבגר) משלמים מחיר. אתם משלמים מחיר כי האדם האחר אולי יעריך אתכם פחות ובכך תפספסו חלק חשוב במערכות יחסים שהוא הערכה הדדית. האדם האחר משלם את המחיר כי כמו שקורה בכל מערכת יחסים שלא מבוססת על הדדיות ועל רווח הדדי, לבסוף אחד הצדדים, בדרך כלל זה הצד שלא מתח את הגבול, פשוט מתפוצץ ולא יכול להכיל יותר.