פיקוד העורף התרעה במרחב

על האתגר בגידול תאומים

האם הורות לתאומים שונה מהורות ללא תאומים? אם כן במה?

מערכת רשת 30/05/12 10:30



 

המדריך למי שמחנך: האתגר הספציפי בגידולם וחינוכם של תאומים :
 
האם הורות לתאומים שונה מהורות ללא תאומים? אם כן במה?
להוציא כמובן את הקשיים התפעוליים הכרוכים בטיפול בתאומים בשנותיהם הראשונות (את מי להרים קודם? למי להחליף חיתול קודם? למי לתת בקבוק ראשון?...)
נדמה לי כי הסוגיה המרכזית ,האתגר והתלבטות הפנימית (לפעמים בראש) העומדת בפני הורי התאומים הוא: כיצד להימנע ממצב של העדפת האחד על-פני השני, מהשוואה בלתי פוסקת , מהתייחסות לשניים כאל ישות אחת ומשאיפה לאפשר לכל אחד מהתאומים לפתח את אישיותו שלו!
 
 
האם תאומים מקנאים יותר? רבים יותר? האם הטיפול שונה?
 לא בהכרח בואו נדבר על קנאה . איך מטפלים בקנאה? ואחר כך על מריבות?
לפניכם מספר מצוות עשה ואל תעשה בחינוך לניהול נכון של מצבי קנאה ומריבות בין התאומים
 עשה
תנו לילדיכם לנסות לפתור מריבות בעצמם, התערבו עניינית והפסיקו את הריב בהחלטיות ובנחישות כאשר הם לא מצליחים, ללא נקיטת עמדה לטובת אחד מהילדים.
עודדו את ילדכם לחלוק את חפציו האישיים על פי רצונו בלבד. זוהי זכותו של הילד לומר"; זה שלי";. 
הבהירו לילד, אם אפשר עוד לפני ההשקעה הזמנית או המתמשכת באחד הילדים, כי אין מדובר בהעדפה שלכם את הילד ";המושקע"; אלא בגיל, מצב בריאותי, עיסוק וכו' וכי במצבים אחרים הם היו או יהיו אלה שיזכו או זכו ב";יחס מועדף"; ואף בקשו ממנו להשתתף במשימה.
הקדישו מזמנכם באופן בלעדי לכל אחד מהילדים בנפרד ולו רק למספר דקות ביום, לצד הבילויים המשפחתיים המשותפים. זהו דבר שיפחית באופן ניכר את תחושת החסך שחווים האחים המקנאים. 
שמשו דוגמה וחזקו בחום כל אחד מהם על הצלחותיו / על התנהגותו ללא מורא וחשש מקנאה   
חזקו גם היעדר התנהגויות של תוקפנות במצבים שבהם יש פוטנציאל של קינאה. 
חזקו ביטויים נאותים של קינאה, כמו: ";וואו איזה כיף לך. גם אני הייתי רוצה כזה";, ";איך אני מקנא בך, כל הכבוד לך"; . 
תמכו וחזקו תחומי עניין עצמאיים לכל אחד מהילדים  
 אל תעשה
לא להדביק לילד תוויות כמו ";הוא החכם שלנו";, ";יש לו שתי ידיים שמאליות";, ";איזה בכיינית";. הדבר גורע מביטחונו בעצמו כמו גם השוואות בין הילדים: ";למה הוא יכול ואתה לא?";. בכל הזדמנות חזקו, עודדו ופרגנו לכל אחד מהילדים על התנהגויותיו והישגיו היחסיים, ללא השוואה והזכרת שמם של הילדים האחרים. 
אל תיפלו במלכודת הדבש של מענה לשאלת התאום : "; את מי את אוהבת יותר? "; בתשובה ";אותך"; אלא: ";את כולכם. כולכם ילדים שלי";.
נתתם דבר מה לאחד הילדים? אל תנסו להסתיר זאת מפני התאום/ה (";אל תספרי לאחיך שנתתי לך";), שהרי כידוע מידע קשה ככל שיהיה מתעכל ביתר קלות כאשר הוא נמסר ללא משוא פנים. וחשוב מכל, אל תפעלו גם בתחום זה מתוך רגשי אשם. אם לדעתכם מגיע לילד, תנו לו, אך לא בגלל שנאלצתם לצאת לעבודה בבוקר ולשוב בערב.
 
האם ומתי להפריד בין התאומים : (חוגים,כיתה, בית ספר,טיול?)
בגדול ההסתכלות על כל אחד מהתאומים צריכה להיות נפרדת (טיפוח יכולתו כישורים ושטחי התעניינות ) תוך התחשבות ורגישות למשתמע ";מהיחד";
1.         כאשר ההפרדה החברתית נעשית באופן טבעי לא להפריע
2.         יש חשיבות בהרחבת מעגל החברים של כל אחד מהילדים
3.         ניצול היתרון של ";הביחד"; לשיפור ביטחונו העצמי של התאום הנזקק לכך 
4.         התחשבות בצרכים הייחודיים של כל אחד מהתאומים