פיקוד העורף התרעה במרחב

טיול לשבת - מיני ישראל

אטרקציה משפחתית המפגישה ילדים ומשפחות עם האתרים המרכזיים בישראל

מערכת רשת 22/06/11 13:00



 

 
הכי בישראל -  טיול לשבת   באחת מ אטרקציות לילדים המובילות בישראל 
המפגיש ילדים ומשפחות עם כל המקומות: "הכי בישראל" והכל ביום אחד!
 
 
  • התחילו את המסלול במקום שבו פחם הופך לאנרגיה המגיעה אלינו לבתים ומוציאה אותנו מהחושך אל האור....
הכי הרבה חשמל: תחנת אורות רבין. האתר הכי חשוב של חברת החשמל, שמספק חלק נכבד מצריכת החשמל בישראל. באורות רבין נמצא המבנה הכי גבוה במזרח התיכון-ארובה בגובה של 300 מ'. במיני ישראל "קיצצנו" את גובהה לקנה מידה של 1:50, כלומר הדגם שלפניכם קטן בחצי ביחס לדגמים אחרים שנבנו בקנה מידה של 1:25.
חברת החשמל. אחראית להולכת החשמל באמצעות כ- 160 תחנות מיתוג והשנאה, מאות שנאים וכ- 4,500 ק"מ של קווי חשמל במתחים שונים ומספקת את החשמל ללקוחות, באמצעות כ- 20,000 ק"מ של קווי מתח-נמוך.
 בפארק מיני ישראל פזורים כבלי חשמל באורך של כ- 100 ק"מ.
 
תל אביב-יפו -ה"עיר ללא הפסקה"  היא השנייה באוכלוסייתה בישראל. נוסדה בשנת 1909 כ-אחוזת בית. תל אביב היא העיר היהודית הראשונה שהקימה התנועה הציונית מחוץ ליישוב הישן, ולכן זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה". בתי הבאוהאוס של תל אביב שזכו להכרת אונסקו (האומות המאוחדות)  כאתר מורשת בין לאומית.  תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות והמסחר של ישראל. בולטת בעיר תופעת ה"יוממות" הגדולה בישראל - כמחצית מהעובדים בתל אביב גרים מחוץ לה.
 
אילת היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה נקראה אילת אום רשרש , ובעבר הרחוק יותר בשם עציון גבר והוכרזה כעיר בשנת 1959. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. משנת 1985 מוגדרת אילת כשטח של "אזור סחר חופשי", ולכן לא משלמים בה מע"מ. אילת היא עיר תיירות, כאשר מוקדי המשיכה העיקריים בה הם ים סוף וחופו, תנאי אקלים נוחים בעונת החורף ונוף המפגיש בין מדבר והרים. יש בה גם אתרי שעשועים רבים. אילת נמצאת במרחק קצר מיבשת אירופה ולכן תיירים רבים מיבשת זו מעדיפים אותה על פני נופש במקומות אחרים.
 
ים המלח  הוא ימה מלוחה סגורה , מזרחית למדבר יהודה. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם. מקווה מים זה הוא השני במליחותו בעולם (אחרי אגם אסאל בג'יבוטי).
לים המלח חשיבות כלכלית רבה לישראל. המלחים הרבים המומסים במימיו משמשים בתעשייה הכימית, בין היתר להפקת היסודות אשלגן, ברום ומגנזיום במספר חברות בישראל. באזור  שמורת עין גדי ועין בוקק קיימת תיירות נופש ומרפא המתבססת על סגולות המרפא של מעיינות חמים ומאגרי בוץ ומי-ים חמים, עשירים במינרלים. משקלם הסגולי הגבוה של המים מאפשר לאנשים לצוף בים בנקל, תכונה שהופכת את הרחצה בים לאטרקציה לתיירים.
יד ושם הוא מוסד להנצחת זכר השואה שהוקם בשנת 1953 על ידי מדינת ישראל בעקבות חוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953".. האתר ממוקם במערב ירושלים לא הרחק מהר הרצל. מוסד
יד ושם שם לו למטרה להנציח את זיכרון השואה ולהנחילה לדורות הבאים, כדי שזוועות השואה ומראותיה לא יישכחו לעד. לשם כך המוסד עוסק בהנצחה ובתיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.
כמו כן הוסמך יד ושם על-פי החוק המיוחד, להעניק את התואר "חסיד אומות העולם" ללא יהודים שבאומץ לבם הצילו יהודים מידי הנאצים. השם "יד ושם" מקורו בספר ישעיהו:
"וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם - טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת "
 ישעיהו, נו, 5.
 
ירושלים: לעיר כשבעים שמות בעברית כגון: הר הקודש, ציון, עיר דוד וכו'. עליה נאמר "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם - תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו. אין לך יופי כיופייה של ירושלים" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מט' ע"ב). בערבית: אל-קֻדְס או אוּרְשַׁלִם באנגלית, בצרפתית ובגרמנית: Jerusalem; בלטינית: Hierosolyma; היא בירתה של מדינת ישראל. מרכז חיי העם היהודי בימי קדם, ומושא געגועיו בשנות הגלות. העיר מקודשת לשלוש הדתות המונותיאיסטיות: היהדות, הנצרות והאיסלאם. משום מרכזיותה בעולמם של המאמינים, הייתה העיר מוקד למלחמות וסכסוכים הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19, התפתחו סביב העיר העתיקה, שכונות העיר החדשה, המהוות כיום את רובה המוחלט של העיר. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל המערבית, בין הים התיכון לים המלח, ברום של 650-840 מטר מעל פני הים.
הכותל המערבי הינו שריד של קיר התמך של הר הבית שנבנה בסוף תקופת בית שני. למעשה, הכותל הינו קיר התמך המערבי של מתחם הר-הבית המורחב שאותו בנה הורדוס. הכותל אינו חומה, שכן לא נועד להגנה, ומצידו הפנימי, מילא הורדוס את הר הבית בעפר ובמבנים תת-קרקעיים, כדי להרחיב ולפאר את שטחו. כיום, רובו של הכותל קבור תחת פני השטח, מלבד רחבת הכותל המערבי, הכותל הקטן ומספר מקומות בהם הכותל חשוף ומשמש בתור קיר לבתים פרטיים ברובע המוסלמי. הערבים כינו את הכותל בשם "כותל הדמעות" או "כותל הבכי" ( חאאֶ'ט אלמַבְּכָּא), על שם תפילותיהם ובכיים של היהודים שבאו לבכות על חורבן בית המקדש , וכינוי זה התקבל יותר מאוחר גם לתיאור הכותל בשפה האנגלית (The Wailing Wall). בית המקדש הראשון נבנה ע"י שלמה המלך  בתחילת האלף הראשון לפני הספירה ובית המקדש השני נבנה ע"י המלך הורדוס במאה הרביעית לפני הספירה עד שנחרב ע"י הרומאים במאה הראשונה לספירה.
 
שבשבות הרוח משתמשת באנרגיית הרוח: אנרגיה זו מופקת מניצול משבי רוח המניעים טורבינות לייצור חשמל. אנרגיית הרוח היא מקור אנרגיה בלתי מתכלה. את הכדאיות הכלכלית קובעים המשתנים הבאים: מיקום הטורבינה ביחס לרוח וביחס ליישובי הסביבה ומשטר הרוחות באזור. כלומר, החיסרון הגדול נובע מהעובדה שזרימת הרוח אינה קבועה ולא תמיד בעוצמה הדרושה. הבעיה הכלכלית העיקרית בשימוש באנרגיית הרוח, היא ההשקעה הראשונית הגבוהה בתחנות כוח אלו. השימוש הנפוץ ביותר  באנרגיה זו הוא באירופה.
 
נמל חיפה הנו נמל עיקרי בישראל, אחד משלושת הנמלים העיקריים בארץ, חיפה,אשדוד ונמל אילת.
בשנת 1922, המהנדס סר פרדריק פלמר סקר את חופי הארץ לפי בקשת השלטונות המנדטוריים ואישר כי חיפה הינה המקום המתאים ביותר לנמל עמוק מים. ב-31 באוקטובר 1933 הוכרז רשמית על פתיחת הנמל. בשנת 2005 החל נמל חיפה לפעול כגוף עצמאי, במסגרת רפורמת הנמלים אשר במסגרתה בוצעה הפרטה ברשות הנמלים והרכבות.
קיבוץ -
קיבוץ הוא צורת התיישבות ייחודית למדינת ישראל, שהערך המרכזי המכונן בה הוא שוויון ערך האדם. הקיבוצים שימשו מכשיר מרכזי למימוש הציונות ונחשבו לעילית החברתית של היישוב ושל המדינה בראשיתה. ערכי הקיבוץ היו מבוססים בעבר על שיתוף מלא ושוויון, הן בייצור והן בצריכה. כיום, נסוג ערך השיתוף המלא אך נותרו הערכים של חיים שיתופיים בקהילה וחינוך משותף בקהילה. הבעלות המשותפת על אמצעי הייצור והצריכה נותרה רק בחלקה. הקיבוצים הוציאו מתוכם אישים מרכזיים ביישוב ובהנהגת המדינה ותרמו תרומה מרכזית להגנה במתגייסים ליחידות קרביות ובמפקדים, וכן לצה"ל, במיוחד בעשרות השנים הראשונות לקיומו.
 סיסמת הקיבוץ הקלאסי הייתה: "לכל אחד לפי צרכיו ומכל אחד לפי יכולתו".