פיקוד העורף התרעה במרחב

התפתחות המדיה, האלימות והאחריות

השימוש המרובה בטכנולוגיה הפך בעיה חברתית, ובמיוחד בקרב הדור הצעיר

ג'קי סויקיס 24/02/11 10:52



ברור לכולם כיום שהאינטרנט הוא המצאה נפלאה ומהפכנית ששינתה את פני העולם ממש מול עינינו. כאשר אנחנו בוחנים את ההיסטוריה האנושית אנחנו יכולים לסמן בדיעבד נקודות התפתחות משמעותיות באבולוציה החברתית האנושית ואף לתת שמות לתקופות שביניהן. ימי הביניים, הרנסנס, המהפכה התעשייתית, מלחמות העולם – כולן תקופות אשר השפיעו באופן פוליטי וחברתי והביאו איתן שינויים מרחיקי לכת אשר נדרשה עבורם תקופת הסתגלות, לעתים כואבת. הרגלים ומסורות מושרשות היטב היו צריכים להשתנות, ערכים חברתיים ומוסרים עמדו במבחן מחודש וסדר חברתי חדש החל להתהוות. להבדיל מתקופות אלה, את מהפכת האינטרנט יכולנו, ועודנו יכולים, לראות קוראת בזמן אמת.

 

למרות היתרונות הבולטים של העידן הכי טכנולוגי בהיסטוריה האנושית, נהוג לעתים קרובות להתייחס לשימוש המרובה בטכנולוגיה כבעיה חברתית, ובמיוחד בקרב הדור הצעיר, אלה שגדלו או נולדו אל תוך עולם ההיי-טק ושוחים בו כמו דג במים. ישנן טענות שהטכנולוגיה הגבוהה הנמצאת בכל מקום ובכל אספקט בחיים המודרניים הפכה את החברה ככלל לכהת חושים ואת האינדיבידואל למבודד ואף מנוכר. ניתן לראות את זה בבירור בטענות היוצאות מפי הדורות המבוגרים כלפי בני הנוער והילדים של היום, שמביעות חשש לגורלם, או בעצם לעתידם החברתי והמוסרי.

 

נוצר מצב אבסורדי שבו החברה שהמציאה את הטכנולוגיה, שיווקה אותה לילדים ורכשה אותה עבורם, היא זאת שגם זועקת בחרדה לנוכח ההשתלטות שלה על החיים בכללותם. אם לומר זאת בצורה ישירה יותר ומוגזמת לצורך דוגמא: ההורים, שעובדים בהיי-טק, המציאו משחק מחשב, הפיצו לחנויות וקנו אותו לילד שלהם, ועתה הם כועסים שהוא משתמש בו ללא הבחנה וחוששים מהשפעות אלימות אפשריות על התנהגותו ועתידו של הילד.

 

כל אחד מאיתנו יכול להיזכר בתקופה שבה היה צעיר ולראות שגם כנגד הדור שלו היו טענות דומות. דור הרדיו חשב שדור סרטי הקולנוע עלול להינזק בעקבות השפעתם על תודעתם; דור תקליטי הויניל חשש שדור הוידיאו עלול להיות מושחת בגלל ההשפעה על תחושת החופש והנגישות שאפיינה אותו; וכך גם עתה; דור ההורים של היום מביט בחרדה ובחשש על האלימות הקיצונית הבאה לידי ביטוי אצל בני הנוער (ולא רק), ומשליכים את האשם על ההתפתחות הטכנולוגית.

 

ובכן, כמו שאי אפשר להאשים את המצאת הקולנוע בגרימה למלחמות העולם במאה העשרים, כך גם אי אפשר להאשים את התפתחות האינטרנט במצב האלימות הגואה בחברה הישראלית ובעולם בכלל. אי אפשר לטעון שבעבר, כאשר ערבי שירה בציבור היו הבילוי המרכזי ושיעורי פיתוח קול היו חוג פופולארי, היו פחות מלחמות, כך גם אי אפשר לטעון שמשחקי מחשב וסרטי קולנוע עתירי אלימות ואפקטים הם הגורמים לעליה ברמת האלימות בחברה.

הדור הצעיר הוא אף פעם אינו הגורם לאלימות ולביטויים שלה, אלא רק המראה של החברה שבה הוא גודל וחונך. אם ההורים לא לוקחים אחריות על סדר היום ובילוי הזמן של ילדיהם, אז לעתים קרובות הוא יעדיף לשבת כל היום מול המחשב; העולם הוירטואלי הוא מהמסעירים שיש כיום. בדיוק כפי שהילדים למדו מהוריהם (או יותר נכון מדור ההורים) את האלימות, רק בעזרת הכוונת ההורים יכול הילד ללמוד גם אחריות. הורה צריך להגביל את השפעת הטכנולוגיה על תודעת הילד וכך האינטרנט והטלוויזיה לא יבואו על חשבון שיעורי לימוד הגיטרה או שיעורי הבית, אלא יהיו חלק פרופורציונאלי בסדר היום של ילד בריא.