פיקוד העורף התרעה במרחב

שיווק לימודים אקדמיים – מוצדק?

האם לימודים אקדמאיים אמורים להיות מוצרים משווקים לכל דבר ועניין

21/03/11 11:27



 

במהלך עשרות השנים האחרונות, הפכו לימודים אקדמיים בארץ לסוג של מוצר פופולארי ומבוקש, אשר נמכר בהמוניו לעשרות אלפי אנשים מדי שנה.
 
אחוז ניכר מהצעירים כיום פונים ללימודים אקדמיים כאלו ואחרים, בין אם מדובר בלימודי תואר ראשון בתחום כזה או אחר או בלימודים במסגרות אחרות, החל בלימודי רפואה אלטרנטיבית ודיקור סיני, דרך לימודי צילום ואומנויות אחרות וכלה בלימודי תעודה במגוון מקצועות שונים. מה שמשותף לכולם כמעט, הוא שהם משווקים על ידי מוסדות הלימודים המעבירים אותם בערוצי התקשורת והמדיה השונים, ממש כמו שמשווקים מוצרים רבים אחרים, ביניהם מוצרי צריכה ומותרות, שירותים שונים וכד'. כיום, כאשר פותחים את הטלוויזיה, בהפסקת הפרסומות הראשונה סביר מאוד שנתקל בפרסומת למוסד לימודים כזה או אחר, בדיוק באותה מידה שסביר שנתקל בפרסומת לאבקת כביסה או לפלאפון חדש.
 
למרות הזהות לכאורה בין לימודים אקדמאיים כמוצר לבין כל מוצר אחר (אבקת כביסה, שירותי בנקאות וכד'), שכן הם משווקים פחות או יותר באותה צורה, עדיין קיים הבדל כלשהו. לימודים אקדמאיים אינם מוצר רגיל מטבעם – הם לא משהו שמישהו מייצר על מנת למכור ולהרוויח כסף. זה אולי מה שקורה אך זהו אינו טבעו של "מוצר" זה. לימודים אקדמאיים, בין אם מדובר בלימודי תואר ראשון, לימודי צילום או לימודי תעודה מקצועיים יותר, נועדו בראש ובראשונה על מנת לספק השכלה גבוהה בתחומים שונים למי שמעוניין בכך, והשיווק שלהם כמוצר הוא רק סוג של תוצר לוואי אשר נועד לממן את כל העניין, וגם להכניס כסף עודף למוסדות הלימוד השונים. בין אם מדובר בלימודי דיקור סיני או בתואר בהנדסה, לימודים אקדמאיים מכל סוג הם בראש ובראשונה אינטרס לאומי ואינטרס של הסטודנטים עצמם המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה, ורק אחר כך אינטרס כלכלי של מוסדות הלימודים.
מכיוון שמדובר באינטרס רחב של החברה כולה, עולה השאלה – האם המצב הקיים כיום הוא מוצדק או שיש צורך לשנותו? האם לימודים אקדמאיים אמורים להיות מוצרים לכל דבר ועניין, להיות משווקים במבזקי הפרסומות בטלוויזיה וברדיו, להוות תעשיית ענק שמכניסה כסף רב למוסדות פרטיים שונים וכד'?
על פי חלק מן הדעות, לימודים אקדמאיים אמורים להיות סוג של מוצר ציבורי, בדיוק כמו מים או ביטחון – מוצרים אשר מוגדרים כמוצרים ציבוריים בסיסיים. כמוצר ציבורי, אמורים הלימודים האקדמאיים להיות מסובסדים במלואם או לפחות ברובם על ידי המדינה, המעוניינת שכמה שיותר מתושביה יזכו בהשכלה גבוהה. ואכן, כיום מוסדות לימוד רבים מסובסדים באופן חלקי על ידי המדינה, מה שמתווסף למספר רב של מלגות ומענקים המוענקים על ידי המדינה וגופים שונים על מנת לאפשר השכלה גבוהה להמונים.
 
ובאשר לשיווק של הלימודים האקדמאיים כמוצר לכל דבר ועניין – ייתכן ומדובר כאן פשוט בנקודה בה משתלב השוק הציבורי עם השוק הפרטי, כאשר מנהליהם של מוסדות הלימודים הגבוהים משתמשים בתחרות ובשוק החופשי על מנת לקדם את התחום ולהציע מגוון גדול יותר של מסלולי לימוד שונים. רק חשוב לוודא כי זה לא בא על חשבון ירידה וזילות של רמת הלימודים האקדמאיים בישראל