פיקוד העורף התרעה במרחב

זמני כניסת ויציאת השבת פרשת "בהר"

וגם על הסטארט-אפים הישראליים השבת והשמיטה, הונאת דברים ומה עושים לפני מדרון חלקלק

  • שתפו את החברים -
פרשת השבוע, "בהר", עוסקת בהרחבה בנושא שנת השמיטה. 
היא דורשת מאיתנו להפסיק את העבודה החקלאית פעם בשבע שנים, ולתת גם לאדמה וגם לאדם הפוגה. 
בקצב החיים המודרניים, האם השמיטה יכולה להיות סוג של סטארט-אפ? האם למרות שהיא עתיקה היא בעצם הדבר הכי נצרך לנו, והאם ישראל יכולה לממש את הרעיון הזה באופן מורגש ומשמעותי? 
הנה מה שכותב לפני כמאתיים שנה הרב שמשון רפאל הירש על השנה המיוחדת הזו: "אומה שלמה מכריזה במשך שנה תמימה בשדותיה ובקרקעותיה, בגינותיה ובכרי דשאיה, בכל פרי ובכל עשב: אדמתנו הלאומית היא לה', ואנחנו רק גרים ותושבים עמו. 
בלא רום לבב ובלא גאוות רכוש הם מצטרפים בשוויון זכויות אל עניי האדם".
אנחנו מרבים להתגאות, ובצדק, בסטארט-אפים ישראליים, בהמצאות ובפיתוחים מייד אין ישראל. אבל התורה מציבה בפנינו שני פורמטים חדשניים של הפסקת המירוץ – השבת והשמיטה. 
האם אנחנו יכולים ללמד את עצמנו ואת העולם לא רק איך לעבוד, אלא גם איך לנוח?

                    ******************************

תחום חדש ומרתק נפתח בפרשת השבוע: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", נכתב בפרשה, ורש"י מסביר שלא מדובר בהונאה בתחום הממון, אלא ב"הונאת דברים". 
לדבריו, אדם שמקניט את חברו, או נותן לו עצה לא טובה, מבצע הונאת דברים, וגם זה סוג של הונאה. אנחנו רגילים לחשוב על הונאה רק בתחום הפלילי, רק בהקשר של "היחידה לחקירות הונאה", 
אבל הפרשה מציגה דרישות גם בתחום הדיבור ומבקשת לא להשתמש בדיבורים שלנו כדי להונות אחרים. 
לאורך הדורות, פרשנים רבים נתנו דוגמאות רבות ל"הונאות מילוליות" כאלה: אדם שחזר בתשובה או התגייר ואנחנו מזכירים לו בכוונה את עברו, אדם שאנחנו יודעים שלא יודע את התשובה לשאלה מסוימת – אבל בכל זאת מתעקשים לחשוף ברבים שהוא לא יודע, 
מוכר שאנחנו מטרידים אותו הלוך ושוב בחנות בשאלות למרות שאין לנו שום כוונה לקנות סחורה, וגם מפקד בצבא שמטרטר חיילים שלו לשווא או סועד במסעדה שמציק למלצר סתם. 
פרופ' נחמה ליבוביץ' כותבת כי מה שמשותף לכל ההונאות האלה הוא תחושת ההתנשאות והשליטה. היכולת – באמצעות מילים – להשפיל קצת את האחר. מול כל המקרים האלה מבקשת התורה: "ולא תונו איש את עמיתו".

                    *******************************

פרשת השבוע מספרת גם על אדם שמצבו הכלכלי מתחיל להתדרדר, ודורשת מאיתנו: "והחזקת בו". רש"י כותב שאסור להניח לו ליפול ולהתרסק, וצריך לחזק אותו כבר מההתחלה. רש"י גם ממשיל זאת לחמור שסוחב משא כבד. 
אם המשא מתנדנד כשהוא על גבו - אדם אחד יכול לייצב אותו. אבל אם הכל נפל לארץ והתפזר והתרסק - גם חמישה לא יכולים להחזיר את המצב לקדמותו, הוא כותב. כשעוד אפשר לעזור למישהו, זה פחות אטרקטיבי ומדובר. 
כשהוא כבר בעשירון התחתון ועובר לגור ברחוב - זה כבר מביא יותר רייטינג ותשומת לב. 
העיקרון הזה נכון כנראה גם בזוגיות (מתי מתחילים לטפל, כשמופיעות בעיות קלות או חלילה כשהכול מתנפץ?), ביחס לנוער בסיכון (האם מחכים לפיצוץ גדול, או מנסים לשפר את המצב מבעוד מועד?), ביחס למחלות (אנחנו הרי שומעים רבות על איתור מוקדם), למשברים נפשיים ועוד ועוד. 
פרשנים רבים כותבים שההוראה הזו אמורה לגרום לנו לפקוח עיניים ביחס לעצמנו וביחס לאחרים, ולנסות לראות דברים מבעוד מועד.

לעמוד הפייסבוק של סיון רהב מאיר

זמני כניסת ויציאת השבת פרשת "בהר"

תמונה
 
זמני כניסת ויציאת השבת, פרשת בהר


 
  • שתפו את החברים -

הוספת תגובה

תודה שלקחת חלק בשיח, תגובתך תפורסם בהתאם לאישור המערכת