פיקוד העורף התרעה במרחב

חתונה ללא רבנות: השנה היא 2016 - למה אתם עדיין שם?

לליעד קליין נמאס מזה שגוף רשמי ומנותק גונב לה את הטקס, ויותר מכך, שחילונים ממשיכים להתחתן דרכו

  • שתפו את החברים -

אני פונה בפניה נרגשת לכל החילונים באשר הם שבוחרים להתחתן ברבנות בלי לחשוב פעמיים: תתחילו לחשוב פעמיים.
אני אפילו לא מבקשת מכם לא להתחתן ברבנות, אני רק מבקשת מכם לחשוב על זה. לחשוב ולהבין למה אתם מתחתנים ברבנות. אני מניחה שרובכם מריצים עכשיו בראש את התשובות הרגילות:

"כי זה חשוב לאמא/אבא/סבא/השכן שלי", "כי אני יהודי", "כי זו המסורת", "כי ככה כולם עושים".
 
אבל כל התשובות הללו הן התשובות האוטומטיות שלא השקעתם בהן מחשבה - ואני הרי ביקשתי מכם לחשוב. אז בואו נחשוב שניה:
מישהו מכם יודע מה עומד מאחורי הברכות שנאמרות בטקס? לאף אחד מכם לא מפריע שברגע החשוב והמרגש בחייכם, איש עם כובע שחור, שאין שום קשר בינו לביניכם, אומר ברכות שאין לכם מושג מה המשמעות שלהן? שאתם שוברים כוס למען ירושלים השלמה, ומודים לאלוהים, וחותמים על כתובה שמכמתת את האישה לסכום כסף ומצטלמים איתה בגאווה?

לא הייתם רוצים לשמוע מילים שתתחברו אליהן? לא הייתם רוצים שהטקס יתאים את עצמו אליכם, ולא להפך? וזה רק הטקס - מה לגבי כל מה שקורה מסביב? מוסד הרבנות כולו? כן, המוסד הזה שלכם ולו אין שום קשר או חיבור; המוסד המעצבן, הפרימיטיבי, המיושן, המקובע, שלא קשור לעולם החילוני בשום צורה.

חשוב לי להדגיש: אני חושבת שיש המון, המון! דברים וצדדים יפים בדת ובטקסים השונים הקשורים לחתונה. אבל אין לנו את האפשרות לבחור רק בחלקים שאנו מתחברים אליהם. זו עסקת חבילה – הכל או כלום. אין גמישות, אין הבנה, אין התאמה, אין מודרניות. מבחינת הרבנות: אתם אתנו או שאתם נגדנו.
ודווקא אם הם היו מגלים גמישות, הרבה יותר אנשים כמוני היו מתחתנים ברבנות. אבל המציאות, מבחינתי, היא לא מציאות שאני מוכנה לקחת בה חלק, כי זו פשוט לא המציאות שלי. וזו גם לא מציאות של רבים מכם. אתם זורמים כי זה הכי קל לזרום, כי למי יש כוח לצאת למלחמות, כי "ככה כולם עושים", כי למה לעשות דווקא...

אז יש לי הפתעה בשבילכם – מישהו כבר נלחם בשבילכם. המישהו הזה הוא ארגון "משפחה חדשה", שנאבק והצליח לגייס את מערכת המשפט לטובתו. בעיני המדינה, אני נשואה בדיוק כמו כל אחד אחר שהתחתן ברבנות, משום שהוצאתי תעודת זוגיות. תעודה שמקנה לי בדיוק אותן זכויות כמו לכל זוג נשוי אחר. ההבדל היחיד הוא שהרבנות לא רואה אותי כנשואה, דבר שלא משפיע על חיי בשום צורה כמובן, חוץ מאשר אם יום אחד ארצה להתגרש (חס וחלילה, טפו טפו טפו, לא עלינו, מלח מים), אני לא אצטרך לעבור ברבנות, ולא אצטרך לעבור טקס משפיל שבו אומרים לי שאני "מגורשת".

חשוב לי להבהיר שאני לא רוצה לצאת נגד המסורת. המסורת צריכה וחשוב שהיא תמשיך להתקיים, אבל אני לא רציתי להיות ניצב ביום כל-כך חשוב בחיי. רציתי להביע דעה, רציתי טקס אישי; לא רציתי שרבנית תלמד אותי איך להיות אישה טובה, רציתי לקחת את המסורת ולהתאים אותה אליי. אתם לא רוצים?

הדת - רגע עזבו את הדת - מוסד הרבנות, מנוהל על-ידי אנשים. לא על-ידי האלוהים שאתם מאמינים בו. השנה היא 2016. מי שיקבע אם אני נשואה, זו אני. ובן הזוג שלי, אבל הוא יעשה מה שאני אגיד לו לעשות ;-)

אני מקווה שהצלחתי לפתוח לכם קצת את החשיבה, ולהבין שיש דרך אחרת, שיכולה לשלב מסורת עם חיבור למי ומה שאתם.

נגן וידאו
 
חתונות לא דרך הרבנות
  • שתפו את החברים -

הוספת תגובה

תודה שלקחת חלק בשיח, תגובתך תפורסם בהתאם לאישור המערכת