פיקוד העורף התרעה במרחב

מה מסתתר ב"בית החלומות"?

התפכחות מהזיות והתמוטטות של חלומות- על סרטו ההחדש של ג'ים שרידן

טל בן- ציון 07/12/11 12:27



"בית החלומות", סרטו החדש של הבמאי הותיק ג'ים שרידן ("כף רגלי השמאלית", "באמריקה"), הוא לא סרט מבריק, חדשני או פורץ דרך. התסריט בעייתי, הדיאלוגים מעוררי תמיהה ופוגמים ביכולות המשחק המוצלחות של השחקנים, וקלישאות דביקות הן בהחלט מנת חלקו. יחד עם זאת, מדובר במותחן פסיכולוגי, אפל וטרגי (ולא בסרט אימה כפי שהוא משווק) שמצליח לרתק את הצופה שנשאר דרוך במושבו, מצליח להפתיע לפחות פעם אחת והאמת היא, שסרט זה הוא מסוג הסרטים שפשוט כיף לצפות בהם גם אם לא מדובר ביצירת אומנות של ממש. חובבי הז'אנר אולי לא יחשבו שניתן להזכיר את "בית החלומות" במשפט אחד  עם קלאסיקות מאותו הז'אנר כמו "החוש השישי", "האחרים" ואפילו "שאטר איילנד" הצעיר של סקורסזה, אך הוא מכיל אלמנטים דומים לכל אלו ובהחלט מספק 92 דקות של הנאה.

בסרט, וייל אייטנטן (דניאל קרייג) עוזב את העיר הגדולה ועובר לעיירה קטנה עם אשתו ליבי (רייצ'ל וייס) ושתי בנותיו הקטנות והחמודות לאין שיעור. בית החלומות המושלם אליו מגיעה המשפחה הכל-אמריקאית המאושרת והדביקה מתגלה במהרה כזירת רצח שבה חמש שנים קודם לכן אב משפחה רצח כביכול את אשתו ושני בנותיו. וייל נעשה אובססיבי כלפי העבר של הבית בעוד שליבי אחוזת האימה נתרעת מלעסוק בכך. אירועים מעוררי בעתה המתחילים להתרחש בבית גורמים לוייל לחקור את הרצח לעומק ואף לתור אחר החשוד ברצח, דבר המוביל לתפנית מפתיעה.

 

 

"בית החלומות" נשען על שלושה עמודי תווך בדמות שלושת השחקנים הידועים המככבים בו. דניאל קרייג בתפקיד הראשי מוכיח באופן מפתיע שהוא יכול לגלם דמות שהיא לא ג'יימס בונד. התפקידים הנשיים והמשניים משהו מתחלקים בין רייצ'ל וייס היפייפיה בתפקיד אשתו הפסיבית ונעמי ווטס המרשימה בדמות מסקרנת אך שטוחה למדי של השכנה ממול. הפסיביות של הנשים, ובמיוחד זו של ליבי, נותנת בתחילת הסרט את התחושה שדמותו של ג'יימס בונד התגלגלה בעל כורחה דרך השחקן המגלם אותה גם לסרט זה ובכך יצרה את אותה אווירה גברית לוחמנית. תחושה זאת מתפוגגת באמצע הסרט כאשר הטוויסט אותו מעמיד "בית החלומות" במרכזו נחשף. מה שנראה תחילה כמו סיפור "בית רדוף" מסוג "אימת אמיטוויל" משנה בבת אחת את עורו, כאשר התודעה של הדמויות משתנה יחד עם תודעתם של הצופים. לא אוסיף וארחיב על הטויסט כדי לא לפגום בהנאה ממנו, כפי שעושה באופן מוזר הטריילר של "בית החלומות" (בו צפיתי לאחר הצפייה בסרט) שמסיבה לא מובנת, חשף את התפנית המפתיעה בעלילה ועל כן לא מומלץ לראותו לפני הצפייה בסרט.

כמובן שניתן לראות בסרט את אותם אלמנטים ביקורתיים של גבריות במשבר, התמוטטות החלום האמריקאי והתפרקות המשפחה הלבנה וכן לקחים שונים בסגנון אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו ודברים הם לא תמיד כפי שהם נראים. הסרט עוסק גם כן באי- שפיות ובפוסט טראומה אך בצער רב, לא מצליח לתת ניתוחים מעמיקים או מקוריים לתופעות הללו ובעצם מעביר את אותן אמירות שחוקות בנרטיב חדש.

אף על פי כן, "בית החלומות" כפי שצויין קודם הוא סרט בעל זכות קיום וטוב שעשו אותו. הוא יכול היה להיעשות יותר טוב, זה כן, אבל יחד עם זאת, גם בצורתו הנוכחית, יצירתו מוצדקת והוא ראוי לצפייה ולא רק בגלל שהוביל לנישואיהם של קרייג ווייס ביוני האחרון אלא גם בגלל שהוא לא סרט טיפשי או משעמם, אלא כזה המציג סיפור מסקרן, עלילה מותחת, תפנית מהנה ורייצ'ל וייס אחת, שלטעמי אפילו ל"מומיה" סיפקה תווית של איכות.
 

 


הוספת תגובה

תודה שלקחת חלק בשיח, תגובתך תפורסם בהתאם לאישור המערכת

תגובות

הוסף תגובה