"אנחנו דורשים שינוי"

ב-12/12 יתקיים במוזיאון תל אביב אירוע הכרזת המוזיאון הערבי הראשון לאמנות עכשווית בישראל, ובעולם הערבי בכלל. המוזיאון עתיד לקום באום אל פאחם, בחמש השנים הקרובות (בשאיפה). מטרת הערב היא לעניין את קהילת האמנות הארץ וליצור לובי למתן תרומות לקידום הקמת המבנה והתשתיות הנדרשות.

סעיד אבו שקרה, שעומד מאחורי הרעיון וייסד את הגלריה הערבית הראשונה והיחידה בישראל, שקיימת ופועלת כיום באום אל פאחם מספר:" התהליך כולו החל לפני עשר שנים, כשפתחתי את הגלריה בעיר. תחילת הדרך של הגלריה הייתה של אדם אחד: אני ייסדתי אותה, ניהלתי ואצרתי בה תערוכות, והיום כבר יש צוות נוסף שמקיים בה פעילות."

ואיך הגיע הרעיון של הקמת המוזיאון?
"אני בא ממשפחה פעילה של אמנים. עסאם אבו שקרה ז"ל היה בן דודי, וכשהוא נפטר, מוזיאון תל אביב הזמין תערוכת רטרוספקטיבה של עבודותיו. התחושה שלנו כמיעוט שאין לו מקום משלו להציג את יצירותיו ושאין לנו חלל להציג ולפתח בו את האמנות שלנו, מאוד צרם וכאב לנו. בכלל, מאז קום המדינה, המיעוט הערבי בארץ עסוק בהישרדות קיומית ופיזית, וקיבל את התחושה שרוחניות היא מעבר ליכולות שלו. היום, אחרי 60 שנים, אנחנו קמים ורוצים לדרוש שינוי. זה נכון שמדינת ישראל אשמה במצב שבו נמצאת האוכלוסייה הערבית בישראל, אבל גם אנחנו לא עשינו את המינימום כדי לשפר את המצב"

אבו שקרה כמובן קושר את הקמת המוזיאון ואת פתיחת הגלריה באום אל פאחם במניעים אידיאולוגיים: "אני בא בטענות אל מנהיגי החברה הערבית שלימדו והרגילו אנשים למחות רק בדרך של הפגנות, של שחרור קיטור, ולא ניתבו את המחאה נכון. חלק אחר של המאבק היה צריך להתקיים בבנייה של תשתית לדורות הבאים, כמו המוזיאון. כל גורם בתוך החברה הערבית צריך לפעול מהמקום שממנו הוא בא. אני, בסופי השבוע הפנויים שלי, הקמתי את הגלריה, ואז חרטתי על דגלה שתהווה מקום בו ינוהל אחד מהדיאלוגים הכי חשובים - בין אמנים, בין תרבויות."

הגלריה באום אל פאחם, שאירחה לפני מספר שנים את יוקו אונו ואת מאיר פיצ'חזדה היא הגלריה היחידה בישראל לאמנות פלסטית ערבית ומתארחים בה אמנים ערבים ויהודים כאחד. אך מטבע הדברים, חלק גדול מהתערוכות המוצגות במקום טעונות מאוד. בימים אלו מוצגת התערוכה "חותם בחומר": 50 קרמיקאים מציגים את עבודותיהם שיועמדו לאחר מכן למכירה פומבית כתרומה לגלריה.

איך הגיבו התושבים לגלריה?
"הגלריה קמה על שטח קטן של כ-200 מ' והתושבים מסביב ספדו אותה בהתחלה וטענו שאין בה צורך. אחרי חמש שנים הפנימו את עצם קיומה, ילדים הגיעו לבקר בה, כל יום מגיעות לפה שתי כיתות של תלמידים, התושבים מגיעים לראות תערוכות, יש כאן חוגים של פיסול ובלט – נושאים שנחשבו לפרה קדושה בעולם הערבי. עם העלייה בדרישות, הגלריה עברה לשטח של 1200 מ' והיא משלבת בתוכה פעילות קהילתית וחינוך. בגלל ההצלחה, החליט ראש העיר לתת חלקת אדמה של 24 דונם לצורך בניית מבנה לגלריה שיהיו בו יותר חללי תצוגה. חשבנו שאם כבר, אז למה שלא נקים מוזיאון ממש שתהיה בו אמנות דיגיטלית, מיצגים, מיצבים, וידאו וסדנאות עבודה. הגלריה תמיד הייתה גוף אחר שיצר אווירה אחרת - יודעים שזה מקום שעובד כנגד הכפשה, אבל בצורה שונה"

כל התהליך החל לפני כחמש שנים ומאז, קורם עור וגידים. מי שיתכנן את מבנה המוזיאון הוא האדריכל סנאן עבד אל קאדר, מרצה בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב, אחרי שמגעים עם האדריכלית בעלת השם זאהה חדיד לא הגיעו לכדי הבשלה. בערב ההכרזה יוצג מודל המוזיאון, התשתיות והחזון בתקווה לגייס תורמים.

"החזון שלי הוא לראות את המוזיאון קם בעוד כחמש שנים, וזה יהיה המוזיאון הערבי ישראלי לאמנות עכשווית, הראשון בכל העולם הערבי כולו. היום אנחנו בונים תשתית שלמה ומכשירים אוצרים ערבים, אנשי צוות והכנת התכניות לבנייה. הבניין המתוכנן יבטא אמירה ערכית בהקשר של מוזיאון אל מול הכפר האורבני, וייתן אופציה קיימת לתרבות עירונית, ויוביל תהליך של אורבניזציה של אום אל פאחם וסביבתה"