עלובי החיים: זוגות המסך המעצבנים ביותר

כאילו לא מספיק שכל העולם ואחותו החליטו לעשות קאמבק לימי תיבת נוח, עכשיו צריך לסבול גם משידורים חוזרים של שמאלץ לרגל הוולנטיינ'ס. מור קומפני מבקשת שתקחו את הפרצופים המאושרים שלכם, ותעזבו אותה בשקט

דוסון קריק
דוסון קריק | צילום: צילום מסך

אני הראשונה להזדעק "זה אפילו לא חג שלנו", למרות שכל קשר ביני לבין דת הינו מקרי בהחלט. אני מצטערת, אבל קשה לי להבין את החיבור המהותי הזה לחג יצרני כרטיסי הברכה במחיר מופקע ושוקולד חרוב מרקיב עטוף בנייר צלופן ורדרד ומנצנץ. אני בורחת כבר שבוע מכל תחנת רדיו אפשרית ונדמה לי שהעולם השתגע. למי יש כח לכל האושר הזה? מה עם איזה חג לרווק הגאה? מה אנחנו, עז?

 

אבל כמובן שאיש לא מסכים איתי וכל שנותר הוא להתחמק ליום יומיים מהפיד של פייסבוק. אלא שגם בטלוויזיה, ביתם החם והנוח של בוגרי בית הספר לעולב המצטיינים, לא נותנים לנו מנוח. שלל סרטים וסדרות קיטש שנועדו להזכיר לנו שאנחנו לבד תוקפים את המסך. אני מסרבת להשתתף במצעד הרחמים העצמיים הזה. לשם כך, הצטיידתי מראש ברשימת הזוגות השחורה, כאלה שנמרחו על המסך שלנו מספיק זמן בשביל לעלות על העצבים ולשקול ברצינות קשירת חצוצרות. ושיהיה לכם חג אהבה שמח.

דוסון וג'ואי - "דוסון קריק"

שנים בזבזתי מהחיים שלי כדי ששני הטמבלים האלה יהיו יחד, ובסוף מה? במבחן הזמן מדובר בתעוקה אמיתית. החברות ארוכת השנים בין החנון חובב הסרטים לגברת מושלמת עם חיים טראגיים הייתה אמורה ללמד אותנו שיש דבר כזה נפש תאומה. אותי הם בעיקר לימדו איך מרגישה בחילה. פעם הוא לא יודע, ופעם היא שמה קצת ספריי בשיער אז הוא מתעניין. ואז היא מחפשת את עצמה, והוא רודף אחריה, והיא מוצאת את עצמה, אבל לא איתו, והוא שוב רודף אחריה. ואז הוא מפסיק ללמוד בגללה, והיא שוכבת עם החבר הכי טוב שלו, ופתאום היא נזכרת שהיא רוצה, אבל היא לא בטוחה בעצם, כי בואו נודה באמת, פייסי תמיד עשה לנו את זה יותר. ובסופן של שש עונות מעיקות דוסון הוא לא האביר על הסוס הלבן וג'ואי מחליטה ללכת על הרוזן עם הסוס השחור. נו, אז בשביל מה הבאתם אותנו לפה? אפשר להזיז את הסולם חברים, אהבת נעורים לא גרה פה יותר.

 

לילי ומרשל - "איך פגשתי את אמא"

"החיים הם כאב הוד מלכותך. כל מי שאומר לך אחרת רק מנסה למכור לך משהו" אומר ווסלי לבאטרקאפ בקלאסיקת העל "הנסיכה הקסומה", וכולנו יודעים שהוא צודק. זה לא כזה להיט לבלות נצח עם אותו אדם. אחרי כמה זמן הוא מתחיל להשמין ולהצמיח שיערות גב שלא היו מביישות דב רוסי, היא קצת עייפה ואין לה כח, ובעיקר- זה נורא כיף לישון לפעמים באלכסון. כל הזוגות מתחילים לחרוק אחרי תקופת הייפי-די-דו המעצבנת שלהם.

 

אם כן, למה ב"איך פגשתי את אמא" מתעקשים לנסות למכור לנו אחרת? איפה ווסלי כשצריך אותו? וכן, אני מתכוונת בדיוק אליכם, לילי ומרשל אריקסון. על מי אתם עובדים? ביחד בערך מאז שקנדי היה בשלטון ועדיין עושים סקס פרוע על בסיס יומיומי, משלימים זה את המשפט של זה, משתמשים בכינויי חיבה שמטריפים את הדעת ומספרים אחד לשני מה אכלתם היום. תעשו לי טובה. האם אני האדם היחיד שקצת שמח לאיד כשלילי הרגישה שהיא רוצה לנשום וזרקה את מרשל לאנחות? תקראו לי אדם רע, אבל לפעמים אני מייחלת לשובו של העכברג'וק שיטבח בהם.

 

קלי ודילן - "בוורלי הילס 90210"

עכשיו אנחנו מגיעים לנושאים כאובים באמת. נכון, היה שלב בו האושר של ברנדה ודילן התחיל להרגיז, אבל ללכת עם החבר של החברה הכי טובה שלך מאחורי הגב כשהיא בפריז? פליז. סורה חושך, הלאה בלונד. נפש סוררת כמו של דילן מק'יי מחפשת את היציבות החום והביתיות של הגברת ברנדה וולש, וזה ברור. זה לא שקלי טיילור אי פעם עשתה לנו משהו. היא פשוט רזה ויפה מדי, מה שהופך אותה אוטומטית למקור כל הרוע בעולם. בסוף היא בכלל הלכה על ברנדון בזמן שדילן רכב לברנדה שבלונדון, או שקר כלשהו אחר שסיפרו לנו אחרי שהשניים עפו מהסדרה.

 

"רומיאו ויוליה"

לפני שהפך למנטור המייבב מ"דה וויס" כתב אביב גפן שיר שמהווה מעין המשך לסיפור האגדה של רומיאו ויוליה, לו הייתה מתקיימת היום. "רומיאו ויוליה היו נפרדים אם הם לא היו מתים", הוא אומר שם. אז כן, לפני שהרומנטיקנים שבכם טובחים בי עם הגבות המורמות שלהם, אולי נשאל את עצמנו למה בעצם צריך את כל הסבל הזה. היא שותה רעל, הוא מתאבד ודורות שלמים של אנשים ממשיכים להאמין שצריך להתעקש בכל מחיר גם כשזה לא עובד.

 

די נו, למי יש סבלנות. בתוך שנייה היום מר רומיאו היה פותח אפליקציית היכרויות ושוכב את דרכו לגאולה. אהבת אמת בעידן שלנו היא רק בינינו לבין הסמארטפון.

 

ג'סי וסלין - לפני הזריחה, לפני השקיעה ולפני שתעזבו אותנו, באמא שלכם

בגלל הסרט הארור הזה, במשך שנים, קיויתי לפגוש ברכבת את אית'ן הוק שלי. במקום, מצאתי שם כמה קשישים וגיליונות ישנים של ישראל היום. יש אלפי חובבי קולנוע ברחבי העולם שיצמידו אותי לקיר ויסבירו לנו ששתי היצירות האלו של ריצ'רד לינקלייטר הן לא פחות מהברקה רומנטית וגאונית. בתגובה, אני אקיא.

 

שעות על גבי שעות של ברבורים שבסרט הראשון נגמרו בהבטחה ובסרט השני לא ממש נתנו לנו לראות. לפני כמה חודשים התברר: ג'סי וסלין ישובו לענות אותנו בחלק שלישי להרפתקאה המאוסה שלהם. מה הפעם? ציד חזירים בגאורגיה או נופשון באשקלונה בזמן שהם אוכלים לנו את הראש במשך שלוש שעות?

 

ג'ס וניק - "הבחורה החדשה"

והנה הגענו לאם כל הבחורות המעצבנות עם תעופה עצמית שיכלה לקחת את כולנו לטיול לירח, על חשבון הברון, הגברת זואי דשנל. כל כך ברור שג'ס הנוירוטית מהסדרה שלה "הבחורה החדשה" היא לא ממש דמות אלא מבוססת עליה ועל שלל בגדיה ההו-כה-מגניבים. זה לא מצחיק, זה לא מעניין, אבל אני מודה שאני צופה בזה כשמשעמם לי ואין מה לראות. למה? כנראה שגם אני, כמו כל פולניה טובה, אוהבת לסבול.

 

בכל אופן, הסדרה הכה אמינה הזו מורחת אותנו כבר שתי עונות עם הממבו ג'מבו הזה של ג'ס וניק. האם מדובר בגרסת "נני" של דורינו ורק התרסקות מטוס תביא לכך ששני הדבילים האלה יתנשקו סוף סוף ויגאלו אותנו זה מעונשו של זה? סירייסלי, גט אה רום. מי מצליח להחזיק מתח מיני כל כך הרבה זמן? מה שהיה חמוד בניינטיז או מעריב לנוער שנת 1994 זוכה לכינוי פאתט בימינו.