העלילה של "בחזרה לבורגונדי" לא מצליחה למלא את הסרט הארוך

התעוררתם מאוחר ולא הספקתם לשריין חופשה לחגים? איזה צימר כפרי, עם מסלולי טיול בשדות המוריקים וסיור מודרך ביקב הסמוך? לא נורא, "בחזרה לבורגונדי" מציע לכם גרסה משלו במחיר נוח ומבלי לקום מהמושב. הנה, כאן משמאל, תצפית על הגפנים. פה מימין האחוזה של בעלי המטע. הצטרפו אלינו ולמדו על כל השלבים של הפקת היינות – כיצד הפועלים שנשכרו במיוחד רק לעונה הזו בוצרים אותם, איך המכונות החדישות מרססות את השיחים, ולמרות שיש לנו כזה מכשור מתקדם, לא באמת חשבתם שנוותר על הפשלת המכנסיים ומעיכת הענבים באמצעות כפות הרגליים בגת, נכון? הרי זה כל הכיף. עכשיו בואו נטעם קצת, רגע, לא כל כך מהר, לפי כללי הטקס – סובבו קצת את היין בכוס וזרקו לדיאלוג מונחים כ"עפיצות", או הגיגים על ההבדל שבין בציר 1999 ל-2002.

כל אותן "תמונות מחיי הכפר הצרפתי" מצולמות בפריימים מבהיקים, שנותנים תחושה של עלעול בקטלוג כרומו מהודר ששלח יקב שנורא רוצה שתקנו ממנו סלסלות שי לחג. אך בכל זאת, מדובר בסרט, צריך למלא אחר חוקי הפורמט, ואי אפשר להסתפק בתצלומים הנאים. לכן על הבמאי והתסריטאי סדריק קלאפיש מוטל לתפור גם איזו עלילה. לא שהיא מצליחה למלא את הסרט הארוך מדי, או להיות בעלת השראה, או מעניינת, אבל היא מגלגלת אותנו מסצנה לסצנה. כשהיא נתקעת על איזו שיחה שמתרחשת בתוך חדר, ואין נוף לבהות בו, פתאום מתפכחים, שוקעים להאנג אובר, ומתחילים לתהות מה השעה.

אז הסיפור מתחיל עם שיבתו של ז'אן (פיו מארמי) לבית שממנו ברח ליבשת אחרת, מכיוון שאביו על ערש דווי. הוא בקושי מספיק להשלים פערים עם אחותו ז'ולייט (אנה ז'ררדו) ואחיו ג'רמי (פרנסואה סיביל) לאחר הנתק הארוך, והאב הולך לעולמו. שלושת האחים יורשים את הכרם שבחבל בורגונדי, או שמא נכבלים אליה?

הבעיות הקטנות, מחיי היום-יום של העובדים בתחום, לרוב נפתרות כבר באותה הסצנה. שתי הדילמות שמהווה את עמוד השדרה של התסריט, ועל כן כרוכות במעט יותר חיבוטים, נוגעות לשני האחים: הבכור מתלבט בין האפשרות לשוב אל חייו הקודמים ולהתמסר לעבודת האדמה בחיק אחיו לדם, לבין המאבק על נישואיו המתפוררים ועל התא המשפחתי החדש שבנה לעצמו באוסטרליה הרחוקה.
האח הקטן מתמודד עם הציפיות של חותן קשוח, וסצנת העימות ביניהם, גם בזכות סיביל, אפילו מצליחה להעלות חיוך, כש"המונלוג הדרמטי" שאמור להוות את נקודת השיא בקו העלילה שלו, מורכב מאוסף משפטים מגומגמים שלא מסתיימים ולא מתחברים, בסערת הרגשות של הבחור הצעיר שסוף סוף זוכה לפרוק את אשר על ליבו, וכמעט טובע במלל שפורץ.
בינתיים האחות עוברת תהליך שבו תצבור את הביטחון לעמוד על שלה, ובדרך משחקת ב"מי הבוס" עם פועל מוסלמי שובב בשם מרואן (תאופיק ג'אלב).

אפשר ממש לדמיין את הדודה שיוצאת מאולם הקולנוע שעונה על זרועו של בעלה, ומהרהרת בקול רם "נורא יפה שם בבורגנדי, ממש עושה חשק לנסוע", והוא יהנהן וישיב "למה שלא ניסע באמת"? ואולי הם ייסעו, ואולי לא, כי תוך שבוע גג הסרט כבר יימחק מהזיכרון משלהם.