"שומרי הגלקסיה 2" הוא סרט גיבורי העל הכי כיפי שיש כרגע

כש"שומרי הגלקסיה" התפוצצו על מסך הקולנוע ב-2014 זה קרה בסופרנובה של כיף, אקשן והומור שטלטל את ז'אנר גיבורי העל הממוחזר והנפוח. מאז הכרנו גם את דדפול הפסיכי, שטשטש עוד יותר את הגבול בין קריצות של מודעות עצמית לפרודיה, וחזינו בעוד כמה ניסיונות למשוך את עיבודי הקומיקס לכיוונים שונים ומפתיעים כמו ד"ר סטריינג' ולוגאן. כך שאל הסיבוב הנוסף מגיע סרט ההמשך עם אתגר גדול יותר: הנוף של ז'אנר הסופרהירוז השתנה סביבו באופן שמקשה עליו לבלוט, הצופים אולי כבר הספיקו לשכוח את הייחודיות המרעננת שהביא עמו הפרק הראשון, ולמרות זאת הם לא חדלו מלטפח ציפיות. בתנאים האלה יהיו ודאי מי שיטענו ש"שומרי הגלקסיה 2" לא יוצר את האימפקט של קודמו, אבל הבעיה היא לא בסרט, הוא שומר בדיוק על אותם סטנדרטים. אפילו מתפרע קצת יותר, כפי שיכולה להרשות לעצמה הפקה של מותג שכבר הוכיח את עצמו, ונהנה מגישה קלה יותר לתקציבים.

מיד בסצנת כתוביות הפתיחה המבריקה מתברר שהמוח הסופר-מגניב של הבמאי והתסריטאי ג'יימס גאן הוא פלנטה של יצירתיות שעד כה ביקרנו רק בחלק קטן מתוכה. אחרי בילד אפ קצרצר (שהתחיל עוד בטריילרים) לקראת עימות של החבורה עם מפלצת אימתנית, מתחיל הקרב, אך למצלמה יש דברים יותר מעניינים לעשות. היא עוקבת אחר בייבי גרוט כשהוא מפעיל מגבר ומפזז לצלילי הלהיט האופטימי והמקפיץ של ELO "מיסטר בלו סקיי". ניתן לראות ברגע הזה הצהרת כוונות – יותר מלהפגיז באפקטים, אקשן ואלימות, באנו לעשות מצב רוח טוב. כזכור, בסוף הסרט הקודם הפך היצור הצומח גרוט לשתיל קטן, ולכן בסרט הזה הוא מתנהג כמו פעוט תמים. אז הוא מקפץ לו בצעדי ריקוד בעת שסביבו מעיפות זרועות ענק את חבריו באוויר, ולייזרים חורכים את החלל. הטריק הזה ישוב עוד כמה פעמים בסרט – כשסצנת קרב שעל פי הנוסחה המוכרת אמורה להוות רגע של ספקטקל תעבור פתאום לרקע. זה מפני שהסרט מבקש להתמקד בדברים אחרים. זה גם אינו הטריק של הפקות סוג ב' שפשוט לא יכולות להרשות לעצמן להציג סצנות מושקעות ולכן נדרשות לתירוץ כזה, משום שהסרט מקפיד לחשוף טפח עסיסי במיוחד מכל עימות כזה לפני שהוא מכסה טפחיים. הצופים מקבלים את מה שהיה רגע השיא בסצנה נמרחת ורפטטיבית בסרט אקשן אחר.

אז אחרי שהכניעו את המפלצת מגיעה החבורה לאסוף את הפרס שהובטח בעד המשימה מידיה של שליטה חייזרית מוזהבת (אליזבת דביקי היפיפייה), אלא שהחוצפה שלהם מפוצצת את העסקה (על הדרך לועג הסרט לחור ענק בעלילה של אינספור קלאסיקות מד"ב, כשהוא כמו שואל – זה לא מוזר שבימינו שולחים מזל"טים לבצע משימות במקום חיילים, אבל בכל סרטי החלל העתידניים תמיד נהרגים עשרות טייסי חלליות של כוכב הרשע במהלך כל מרדף?). לעזרת שומרי הגלקסיה נחלץ לפתע איש מבוגר שיתגלה במהרה כאביו האובד של פיטר "סטארלורד" קוויל.

האב החייכן והמסתורי, שעונה לשם הסמלי אגו, מתגלה כבעל יכולות יוצאות דופן, ומכאן מתחיל מה שיהיה "פי אלף יותר תסביך אדיפוס". חרף הליהוק המושלם של קורט ראסל, והכימיה הנאה שלו עם שאר השחקנים, יש לציין כי סצנות הדיאלוג בין ההורה לבן מהוות את נקודת החולשה של הסרט. הן מאטות את הקצב, לא מספיק מעניינות, ובעיקר מכבידות על כריס פראט. הנה יש לכם כוכב שהצטיין בשפע תפקידים משעשעים בסרטי פעולה וקומדיות, אולי הצ'ארמר ביותר מבין השחקנים בשכבת הגיל שלו, אז למה, לעזאזל, הוחלט להסיט אותו כאן לתפקיד דרמטי? כפי שראינו ב"הנוסעים", הוא לא במיטבו בסגנון הזה.

אז אחרי שהחלק הקודם עשה את האקספוזיציה ההכרחית, התסריט הזה מבקש להעמיק את הסיפור, לענות על שאלות שנותרו פתוחות, ובעיקר לפתח את הקשרים בין הגיבורים. דמויות משנה מהסרט הראשון עוברות הפעם לקדמת הבמה. יונדו משתדרג בגדול, ולא רק בספק מוהיקן ספק כרבולת של תרנגול שמורכב לו על הראש, אלא בעיקר כי בתור אביו המאמץ של סטארלורד הוא מתחבר היטב לתמה המרכזית של הפרק הזה. גם האחות הסוררת נבולה תעבור תהליך שיפרנס אחלה ספיישל של "קשר משפחתי". בנוסף קרגלין מתבלט, אולי משום שמגלם אותו שון גאן, אחיו של הבמאי, אבל בכל מקרה הוא חביב בזכות עצמו.

השחקנים הראשיים, פראט, זואי סלנדה, דייב באוטיסטה ובראדלי קופר (המדבב את רוקט) פשוט ממשיכים את מה שעשו ועבד היטב בחלק הראשון. לעומת זאת, גרוט (וין דיזל! גם בגרסה התינוקית!) הופך לדמות אחרת לחלוטין. דווקא בחלק השני החיים נעשים לו קלים יותר, כי ידוע שפעוטות חמודים מיד גונבים את ההצגה, אך הסרט מקפיד להבזיק הומור שחור במקומות הנכונים, ומונע מהסרט לשקוע בעקבותיו לאינפנטיליות.

תוסיפו את העיצוב, את הצבעוניות הניאונית, את העריכה המוזיקלית (אם אחרי הסרט הראשון לא ניגנתם בלופים את הפסקול ביוטיוב מומלץ לפנות לבדיקת שמיעה) - אם כי הלהיטים ב"מיקסטייפ 2" מעט פחות מוכרים לאוזן הישראלית בהשוואה ל"מיקסטייפ 1" - את הצחוקים, ותבינו מדוע "שומרי הגלקסיה" ממשיכים להיות, ללא ספק, גיבורי העל הכי כייפיים שיש כרגע.

עוד ברשת תרבות:

חוגגים 69: הרגעים הסקסיים ביותר בקולנוע הישראלי

נטפליקס בהלם: עונה חדשה נגנבה ודלפה

המעריצים חוששים: האולפנים לא מקדמים את "וונדר וומן"