"מיס סלואן" לא נופל לקלישאות ושומר על תחכום
הסרט החדש בכיכובה של ג'סיקה צ'סטיין מסרב לציית לחוקי הז'אנר ומפתיע בטוויסט מבריק
עבודתו של הלוביסט, מסבירה מיס סלואן היא לצפות מראש את מהלכיו של היריב, ולהיות תמיד צעד אחד לפניו. היא מציינת זאת מיד בפתיחת הסרט, בה היא מוצגת בקלוז אפ דרמטי, וחוזרת על כך עוד כמה פעמים בהמשכו. זו גם עבודתו של התסריטאי, על אחת כמה וכמה בסרטי מתח. אולי האנלוגיה שרואה בצופה את "האויב" חריפה מדי, אך מי שרוצה להשאיר את הקהל שלו עם פה פעור, מוכרח לגלות יכולות של שחקן שח מדופלם. לקרוא את המחשבות של הצד השני, ולתמרן אותו. התסריטאי עושה זאת – לפחות תיאורטית - בשם האמנות או הבידור. הלוביסט עושה זאת בשם מי שמשלם לו. בתסריט הביכורים שלו מגלה ג'ונתן פררה תחכום שמסביר כיצד הצליח אלמוני שכמותו להתברג בצמרת הפרויקטים המצופים בשוק התסריטים ההוליוודי, ולמשוך במאי כמו ג'ון מאדן ("שייקספיר מאוהב", והרימייק ל"החוב" הישראלי) לשים עליו את ידיו.
הגיבורה, אליזבת סלואן (ג'סיקה צ'סטיין), צברה מוניטין כלוביסטית הטובה ביותר בוושינגטון הבירה. גם כאן זו אותה עיר כמו בסדרה "הבית הלבן", שבה כולם מתהלכים במהירות בין חדר ישיבות אחד למשנהו כשהם אוחזים קלסרים ומדברים במהירות שגורמת למצלמות תנועה להתפוצץ. אלא שפה סגנון החיים תובע מחיר. סלואן הוורקוהולית נעזרת בכדורים ממריצים, מוותרת על שעות שינה ומאבדת את חייה האישיים. כשהיא זקוקה למעט חום, היא שוכרת זונת צמרת ממין זכר (ג'ק לייסי). הופעתה מוקפדת, אך היא חיוורת יותר מהדמויות האחרות, ועם הליפסטיק האדום הבוהק נוצר לה מראה כמעט ערפדי. צ'סטיין שומרת על האניגמאטיות של הדמות, שמטבע המקצוע שלה מקיפה עצמה בחומות. אישה חדורת מטרה שלא בוטחת באף אחד, מקריבה חברויות בלי לחשוב פעמיים, ונושאת את הבדידות כל עוד היא מתקדמת לעבר היעד. צ'סטיין לא נופלת לקלישאה של עוד אשת ברזל שמגדלת ביצים מברונזה כדי להתערות בעולם הכוחני של פוליטיקה ועסקים. היא מעבירה לנו את התחושות שמיס סלואן בחיים לא תסכים לדבר עליהן. גם הסרט נשאר נאמן לה ומקמץ בפרטים על עברה.
על אף שמיס סלואן לא נופלת מאף מיסטר, הפנייה אליה במקרה שמהווה את בסיסו של הסרט נעשית כאל אאוטסיידרית, במטרה ש"תעזור להבין את הקהל הנשי" ותנטרל את התנגדותו לזכות לנשיאת נשק (מי שצפה ב"באולינג לקולומביין" של מייקל מור קיבל את הרקע הדרוש על האובססיה האמריקנית ל"תיקון השני לחוקה"), אלא שאז מגיעה הצעה מפתיעה מטעם סוכנות מתחרה, שגורמת לה להיפרד מהפירמה המובילה אליה השתייכה, ולערוק דווקא למשרד בוטיק המקדם חקיקה להגבלת הקלות שבה ניתן לרכוש אקדחים.
גוגו מבאטה רו (שמשכה השנה את תשומת לבם של צופי "מראה שחורה" באפיזודה "סן ג'וניפרו"), היא אסמה, בת טיפוחיה של סלואן, הנושאת זיכרון טראומטי מטבח בתיכון שבו למדה. היא מצליחה לבלוט בין צוות שחקני אופי משופשפים שכולל את מייקל סטולברג, מארק סטרונג, וגם סם ווטרסטון הוותיק (מהסדרה "חוק וסדר") כסטריאוטיפ של גבר רפובליקני זועף.
המסגרת הסיפורית למאבק המאתגר סביב התיקון לחוק היא שימוע שנערך לסלואן בידי חבר קונגרס (ג'ון ליתגו, המעולה כתמיד), אשר מאלץ אותה לבחון בדיעבד את שיטותיה לאורך הקריירה, וכפועל יוצא גם את מהלך חייה. הסרט מראה שוב כמה קל לכשכש בכלב, מצליף בפוליטיקאים המסתובבים כמו שבשבת על פי הלך הרוח בציבור, ובתקשורת שעטה ברעב על כל ספין שנזרק לכיוונה. אלא שבטוויסט מבריק מסרב לציית לחוקי הז'אנר של המותחן הקונספירטיבי על העולם המושחת בצמרת. לאורך הסרט עוזריה של מיס סלואן ננזפים בכל פעם שהם תוהים אם יש גבול לציניות, אך הנה, דווקא מהסיום פורצת אופטימיות זורחת. עושה רושם שאת תוצאות הבחירות האחרונות לבית הלבן מיס סלואן דווקא לא הצליחה לחזות.
עוד ברשת סלבס: