אם אתם סבלניים, תתאהבו באופיו האומנותי של "עניינים אישייים"

אמרו סלאם עליכום לעוד סרט דובר ערבית שעולה במקומותינו. אחרי "סופת חול" שזכה להצלחה נאה בשנה שעברה ונוצר בידי עילית זקצר הישראלית, ו"לא פה ולא שם" של היוצרת הערבייה מייסלון חמוד, שרץ בבתי הקולנוע זה כחודשיים, כעת מצטרף גם "עניינים אישיים" של מהא חאג' אל ההיצע.

קשה שלא להזכיר את סרטה היפה של חמוד בביקורת הזו, על אף שהדבר אינו הכרחי כיוון שהסרטים שונים מאוד זה מזה בתוכנם ובסגנונם. אולם העובדה שהשניים התחרו אחד לצד השני בפסטיבל חיפה האחרון, ואף יצאו ממנו עם פרסים מכובדים, כמו גם הסמיכות היחסית של הפצתם – נסו להיזכר באופן כללי כמה סרטים דוברי ערבית של יוצרות פלסטיניות הגיעו אל מתחם בתי הקולנוע הקרוב אליכם בשנים האחרונות? – מיד מזכירה אותו. אז נבהיר כבר עכשיו, כאמור, כי אין טעם לצפות לשחזור של החוויה ההיא. "לא פה ולא שם", שמציג דמויות צעירות וצבעוניות, הפועלות בחיי לילה של מסיבות, סמים וטכנו, תוך כדי כשהוא מתבסס על נרטיב ומבע קולנועי קלאסיים, מתקשר בקלות עם קהל רחב. לעומתו, "עניינים אישיים" הוא בעל אופי "אמנותי", המתאים לקהל בוגר וסבלני יותר.

ניכרת בו השפעה מסגנונו של הקולנוען הפלסטיני איליה סולימאן ("התערבות אלוהית", "הזמן שנשאר"), עמו שיתפה הבמאית פעולה בעבר כמעצבת אמנותית, בעיצוב פסיפס של סצנות שהם רגעים קטנים, בנכונות להמעיט במילים לטובת תפיסה של רגע והתבוננות בו, ויותר מכל, בהומור הדק והיבש. במרכזו עומדת משפחה אחת מנצרת. האב, חוקר באוניברסיטה, לא נוקף אצבע בבית משום שאצבעותיו דבוקות למקשי המחשב הנייד שממנו הוא לא מתנתק. אשתו המיואשת נסוגה למצב כמעט קטטוני, ומעבירה את ימיה בפעולות אוטומטיות כמו סריגה ובהייה באופרות סבון. לא פלא שילדיהם ברחו מהם, בין אם לרמאללה או עד לאירופה הרחוקה.

צוות השחקנים (בהם מאיסה עבד אלהאדי, סנא שוואהדה, זיאד בכרי) עשויים להיראות מוכרים למי שצפה בסרטיו של סולימאן. ויש גם סבתאל'ה חביבה עם דמנציה שגונבת את ההצגה, אם כי אין צורך להתאמץ יותר מדי כדי שזה יקרה בתפקיד כזה.  הדמויות מצולמות שוב ושוב במיזנסצנות בהן הקירות סוגרים עליהן, מבעד למשקופים או למסגרות של חלונות, כולן נחנקות תחת הגבלת המרחבים. בני הזוג המבוגרים, שזקוקים כל כך להחלפת אווירה, מתלבטים האם לקבל את הזמנתו של הבן לביקור בשוודיה. או במקרה של ג'ורג' המוסכניק, שזוכה להזדמנות כמו באגדות שתעלים בקסם את כתמי הגריז מבגדיו ומחייו, אבל החלום שלו בכלל הרבה יותר צנוע, והוא רוצה אל הים.

באחת מעלילות המשנה, יש גם מחסומים של צה"ל, אם כי אלה לא מוצבים בדרכים בהקשר של חשש מפעילות לאומנית, אלא בשם ביקורו של הדוד מארה"ב, הנשיא אובמה, בירושלים. הפוליטיקה בכל זאת מבליחה מדי פעם, גם אז בתמונות שנונות כמו חוקרים המביטים מבעד למראה חד כיוונית בזוג הפוצח בריקוד טנגו. כך שנותר לתהות האם ועד כמה במציאות הקיימת באזורנו, יכולים הקולנוענים הערבים לעסוק ב"עניינים אישיים"?

עוד ברשת סלבס:

כוכבי תאג"ד דין מירושניקוב ומירן מנקס קוטפים קמפיין חדש

ירדן הראל משיקה מיזם חדש וכל היפות של הביצה באות לפרגן

מושיק גלאמין חוגג ומגיב על הצעת הנישואין

תמונת הזוגיות הראשונה של אלי חולי ושיר קורן