כך "בנות" הפכה לסדרה המטרחנת של השנה

אני דווקא הייתי בעד לינה דנהאם. חיבבתי אותה. הנה באה מישהי קצת גמלונית, ממש לא יפה וחסרת בטחון ועושה את זה בענק, אז למה לא לפרגן? גם כששמעתי על ההורים המקמבנים וכשהתאכזבתי מיצירתה הראשונה, הסרט "Tiny furniture" לא אמרתי נואש. אז בסדר, היו לה קצת פרוטקציות, אבל בהחלט אפשר לומר שיש בה משהו. חוצפה שכזו, תעוזה, אמביציה, בלבול שאני נורא מזדהה איתו. עם עליית העונה השנייה של "בנות" גם זה נעלם.

ראשית, כדאי שאתוודה - אף פעם לא הייתי מעריצה נלהבת של הסדרה, גם בעונתה הראשונה, אבל חשבתי שיש בה  דברים טובים על אף המגרעות. על אף התסריט הלא מהודק דיו, העובדה שהדמויות שטוחות למדי, ועל אף שנושאים מורכבים כמו הפלות והטרדות מיניות לא טופלו נכון עלילתית בה, לטעמי, ונמצא להם פתרון די אידיוטי. על כל אלה היה חן מסויים, משהו נקי ופשוט שאפשר להנות מהצפייה בו. עם העירום דווקא לא הייתה לי בעיה, בהתחלה. הייתי בטוחה שרודפים את דנהאם המסכנה על היותה "לא מושלמת" ומתנגדים כל כך לעירום שלה בסדרה בצביעות יתרה, שהרי אם היא הייתה כוסית, זה היה לגמרי בסדר. גם כאן התבדיתי, אבל אנחנו מגיעים לשם.

העונה הראשונה הסתיימה בכאוס - דמות אחת מתחתנת עם הזיה מוחלטת שתואמת לגמרי את הרוח ההרפתקנית והמבולבלת שלה, אחרת מאבדת את בתוליה, השלישית משתכרת ונותנת סקס של חסד לשמנמן בר מזל ואילו האנה מתנחמת בזרועות עוגה אחרי שאדם נדרס. לא בדיוק סוף אידאלי למישהי שהגדירה את עצמה מול הוריה בפרק הפיילוט "קול של דור". ואז הגיעה העונה השנייה וכולם התמלאו ציפיות. הפייסבוק הזדעק: "היא עשתה את זה שוב", "לינה דנהאם היא גאון", "סוף סוף סדרה על אנשים אמיתיים". הביקורות היללו. אני החלטתי לנטוש אחרי 4 פרקים. תסלחו לי, כן? אבל המלך הוא עירום, ועוד נהנה לנפנף בזה.

העונה השנייה נפתחת עם האנה קצת פחות מבולבלת. תומכת באדם שנדרס אבל לגמרי לא בעניין שלו, חולקת דירה עם הידיד ההומו ששבר לה את הלב, ומקיימת יחסים עם גבר אפרו אמריקני שחוטא גם בלהיות רפובליקני בנוסף לכל. והנה מתחיל הקו השטחי של הסדרה. הביקורות נגד דנהאם בעונה הראשונה טענה שאין דמויות שחורות? אז כמובן שהיא תוסיף אחת. לפרק וחצי. בשביל מה זה היה טוב? לא ברור. אז כן, היה שחור רפובליקני בתוכנית, בקושי הספקנו להכיר אותו, הם בעיקר שכבו ונהלו מיני ויכוח פוליטי ושם זה נגמר. איפה הקונפליקט? שאלה טובה, אבל היי, העיקר שדנהאם סימנה וי על המשבצת האפרו אמריקנית. עכשיו אפשר לעבור הלאה.

ואחרי שסימנו וי אפשר לחזור לעירום. אם בעונה הראשונה היה הרבה עירום, בארבעת הפרקים הראשונים של העונה השנייה יש המון, המון עירום. בעיקר של דנהאם. כמעט רק של דנהאם. עכשיו, דנהאם היא לא הראשונה שמשתמשת בעירום כדי לשחק עם הרייטינג, עושים את זה ב"דם אמיתי", ב"משחקי הכס" ובעצם בכל מקום. אבל הגיע הזמן להודות שזו המטרה ולהפסיק לנסות למכור לנו את מניפסט הדגדגן בשקל וחצי. לעירום אין כל תירוץ הצדקה עגונה בסיפור. הוא שם כשצריך ולא צריך, ואני מודה שלפעמים זה מציק. שקצת מוזר לי לראות את האנה מנהלת שיחה ומחליפה חולצה תוך כדי שאני מחוייבת לראות אותה מתפשטת, למה זה כל כך חשוב? אותנטיות? אנחנו לא בדוקומנטרי. אני חושבת שלא צריך את זה כל הזמן, בכל שניה, ולפעמים זה פשוט תירוץ לכך שאין ממש תסריט. ובטח כעת יגידו לי שאין תסריט כי זו "סדרה על החיים". החיים של מי בדיוק?

הנשים בסדרה גם בעונה השנייה מוצאות את עצמן לרוב מנוצלות. כאן זה קורה לשושנה שמגלה שבן זוגה למעשה גר איתה כי אין לו איפה להיות. מארני מתומרנת על ידי אמן שעף על עצמו וג'סה משמשת כתכשיט של בעלה המבולבל, אבל היא בכלל איתו בשביל הכסף, אז היי, למי אכפת. מישהי מהבנות האלה בכלל עובדת למחייתה? מארני מנסה את העניין הזה, וכמובן שבאמצע משמרת היא בורחת לעשות סקס וחוזרת מבלי שאף אחד ישים לב, האנה מקבלת כסף על כתיבת פרילאנס והנושא הראשון שלה הוא לעשות קוק. כמובן שהיא גם משיגה אותו בקלות כי השכן שלה האפנס טו בי ג'אנקי, איזו מקריות. אלה לא החיים, זה המודל המיופייף והלא רציונלי שדנהאם בוחרת למכור לנו, וזה בסדר גמור, אבל אין לכם מה להתהדר בנוצות ההו-אני-כה-מזדהה עם זה, כי זה לא אמיתי, וזה ריק ואף אחד לא באמת חי ככה. גם לא בניו יורק, לעזאזל.

והסקס. איך אפשר לשכוח את הסקס. אפילו כשאת לא נראית במיטבך, בסדרה אין דבר כזה תקופת יובש. כולן מדברות רק על סקס ועושות אותו כל הזמן אבל לא ממש נהנות ממנו. גם כשמישהי קצת עצבנית הדבר הראשון שממהרים לטעון עליה כמו שעושה אלייז'ה לדמותה של מארני, זה שהיא לא עשתה סקס. ובפרק שלאחר מכן, אותה האשמה מגיעה מהמשגל התורן החדש. כבר אי אפשר להיות עצבנית בעולם הזה סתם ככה, זה חייב להיות קשור לעובדה שאת לא עושה סקס, וסקס הוא הפתרון. אין בעיות כלכליות. אין דיכאון. אין שעמום. הכל חייב להיות קשור לסקס. אני לא אתפלא אם העונה תסתיים באורגיית ענק שכוללת בתוכה את כל העיר ניו יורק, אבל אפילו זה לא יגרום לי לחזור לראות את הסדרה, כי נדמה לי שמאוחר מידי.

בפרק האחרון שצפיתי בו החלטתי להפרד מהאנה. ברור לי שמערכת היחסים עם הג'אנקי לא תתפתח לשום מקום. למעשה, לא ברור לי בכלל איך הסדרה תתפתח לאנשהו כשהכל ממשיך להראות כמו ניסיון להעלאת רייטינג פתטי- "היי בואו נעשה פרק על קוק", "בואו נעשה פרק על סקס אמנותי", "בואו נכתוב רבע שעה של מונולוג רגשני כדי שאפשר עדיין יהיה לקרוא לזה דרמה", כשזה כל כך לא סיפורי, לא מעניין, בטח שלא מחדש וכן, פשוט אוברייטד. הלוואי שתוכלו לשכנע אותי אחרת, או שדנהאם תתפכח ותציל את הסדרה הגוססת שלה. עד אז אני אמשיך להתגעגע לוולטר וויט ולחכות בערגה לשובן של דמויות מורכבות למסך הקטן.