אסור לתת לח"כים להתחמק מההמלצות

>> השאלה שעולה מניתוח המלצות ועדת טרכטנברג שכבר אושרו במהלך השנים בממשלה ובכנסת ולא יושמו, היא כמובן מדוע שהפעם השרים וחברי הכנסת יחוקקו שוב המלצות כחוקים שכבר התקבלו והוקפאו?

הח"כים טרחו ועמלו בעבר על חקיקת חוקים פרטיים (חוק הדיור הציבורי וחינוך חובה מגיל 3), אבל אז באו ממשלות חזקות עם רוב דורסני בכנסת וכופפו בלי בעיה, לא רק את הח"כים שיזמו וחוקקו את הצעות החוק האלה, אלא גם את כל חברי הקואליציה שתמכו באותם חוקים.

אבל עכשיו הכל שונה. המחאה הציבורית שפרצה בישראל במלוא עוצמתה בחודשי הקיץ הכניסה רוח חדשה לשיח הציבורי. ממשלה או כנסת שיפעלו כעת לדחייה או למסמוס של ההמלצות, יסתכנו בביקורת חריפה ויצטיירו כפוגעות באזרח הקטן, הנאנק תחת עול יוקר המחיה הגובר ונטל המס. אם ראש הממשלה נתניהו ינסה למנוע את הרחבת מעונות היום או להמשיך במדיניות המיסוי הגבוהה על הדלק, הוא יסתכן בביקורת על כך שהקים ועדה ציבורית ולא ממש התכוון ליישם את מסקנותיה. לפיכך, קשה להניח שהוא יפעל למסמוס ההמלצות.

נכון, הדו"ח אינו מושלם, אבל הוא מהווה נקודת פתיחה לביצועו של שינוי כלכלי חברתי במדינת ישראל. יש לאשר את הדו"ח ואח"כ לשקול להוסיף תוספות בהתאם למגבלת התקציב. התנגדות לדו"ח ואי אישורו בכנסת יהווה למעשה הליכה לאחור ודחייה של ביצוע השינויים החברתיים הדרושים.

נתניהו גם יודע שהוא והשרים אינם השחקנים היחידים במגרש שבו ייושמו ההחלטות. הח"כים, ובהם גם נאמניו הקרובים, לא יסכימו להתכופף בפני משמעת קואליציונית המקפיאה את המלצות ועדת טרכטנברג. לרשות המבצעת והמחוקקת יש כיום הזדמנות פז למנף את ההמלצות ולא לתת לאף אחד אפשרות לדחות את יישומן בשל מגבלת תקציב.

הפוליטיקאים בישראל כנראה זקוקים לגיבוי של ועדה מקצועית ובלתי תלויה כדי לקדם רפורמות ולהזיז דברים. הרפורמות הכלכליות החשובות שבוצעו בעשורים האחרונים בישראל הסתמכו על המלצותיהן של ועדות ציבוריות: החל מוועדת בייסקי לחקירת ויסות מניות הבנקים, שגרמה באמצע שנות ה-80 לטלטלה עזה בבנקים, ועד ועדת בכר (2005) שאילצה את הבנקים להיפרד מקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.

המלצותיו של טרכטנברג מתווספות להמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות שהוצגו לפני שבועיים, שנועדו לפתוח את המשק לתחרות ולמנוע שליטה בעוצמה רבה במשק של כמה משפחות. הפעם המחוקקים לא יוכלו להתחמק ולדחות את ההמלצות בטענה שמדובר בגחמה פוליטית של שר כזה או אחר. כשההמלצות יוגשו לכנסת, הן יעניקו לפוליטיקאים אפשרות לבצע את המהפך החברתי-כלכלי.

לכן, אסור לאפשר לחברי הכנסת להתחמק לא רק מחקיקת ההמלצות, אלא גם ממעקב אחר ביצוען, כדי שלא יהפכו לאות מתה לאחר קבלתן בקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת.