אילת, תתבגרי: 5 דברים שעיר הנופש חייבת לשדרג

מאקסטרים במים ועד ארוחות הבוקר המפנקות במיוחד - אילת היא עיר נופש שמצווה עלינו לעשות בה כיף. אבל מעבר לכל הפאן, יש פה עניין - העיר מסרבת להרפות מכמה סממנים מיושנים שחייבים לעבור שדרוג רציני.

בואו תרחיבו

זה לא סוד שחודשי השיא של העיר הם בין יוני-אוגוסט. קיץ, חופש גדול, ואחלה שמש לתפוס ממנה צבע. אל מול זה - אני מגיע לנופש. ההגדרה במילון לנופש היא מנוחה, מרגוע. ילדה בוכייה שצורחת "אמא, גלידה מסטיק!!" או ילדים בני 16 מסתובבים בטיילת עם בוקסה - זה רחוק מלהיות מרגוע.

הפתרון - אולי נסו להרחיב את אזור התיירות של העיר? המדבר ידוע בשטחיו הפתוחים, ולאילת יש עוד מה להציע מבחינת בניית מקומות תיירות חדשים. אז מה אם המלון מוגדר לזוגות בלבד? רעשי הרקע נמצאים בכל מקום.

כתבות נוספות על אילת

• זה חם ורטוב: תכירו את פארק המים החדש באילת
• משהו טוב קורה באילת - 24 שעות בעיר הקיץ הנצחית
• מותק הילדים נהנו: 5 מועדוני ילדים שווים במלונות באילת

צמות וראסטות

הסצנה המדוברת באילת פורחת ומתפתחת - מכיסא בטיילת לדוכן של ממש בקניונים. אני מבין את תחושת השחרור בנופש, אבל יש עשי ואל תעשי בדוכנים האלה. לא נעים לעמוד מול האחיינית שלי ולהגיד לה "עדיה, זה ממש יפה!" - כי זה לא. בואו נדבר תכל'ס, הצמות הצבעוניות האלה נראה כאילו שלפו את אותן בנות ממכונת צמר גפן מתוק. מה קורה? זה סדרת טרוליז? זה תחרות מי הכי בולטת? לא הבנתי ולא אבין את הקונספט.

הפתרון - תחזירו את סצנת קעקועי החינה! יין-יאנג או "אמא אני אוהב אותך", הכי מצחיק והכי כיף.

הכדור

כשאמא שלי תעבור בטיילת, סביר להניח שהיא תיקח כדור הרגעה רק מלצפות בפעולת המתקן הדי-מפחיד הזה. שמעו, זה מתקן מגניב וכיפי (אני אפילו הייתי מאלה שצופים ביוטיוב באותם שני משתתפים שעלו על המתקן צורחים את חייהם. בידור אה?). אבל בכנות - זה מיצה את עצמו. האם זה באמת המקסימום שהעיר יכולה להציע?

הפתרון - פארק שעשועים! אבל משהו ענקי עם מתקני אקסטרים שישראל לא ידעה עד כה. דמיינו לכם פארק כזה באזור מדברי, ואתם עולים על רכבת הרים ממש גבוהה. גם לכם עכשיו דגדגה הבטן מההתרגשות של לפני האדרנלין?

מחירים

אני בהחלט מהאנשים שיעדיפו לשלם מעט יותר עבור משהו איכותי וטוב מאשר להתפשר - אבל זה לא חדש שמחירי הלינה באילת מרקיעי שחקים (הם בתחרות עם הכדור מי מגיע יותר גבוה). בסוף צריך לזכור שאנחנו בארץ, ומדי שנה עוד ועוד ישראלים עושים חישוב מסלול מחדש ומעדיפים לבחור בחו"ל כשהם בוחנים עלות מול תועלת. לא הגיוני שזוג הורים + 2 ילדים, לדוגמא, צריכים להיפרד, בחלק מהמלונות, ביותר מ-12,000₪ לאירוח על בסיס לינה וארוחת בוקר (!). תוסיפו לזה את ההוצאות של שאר הארוחות ביום, את הילדה הבוכייה ממקודם שרצתה את ה"גלידה מסטיק!!" וכמובן את הצמות 'צמר גפן' - והלכו כל החסכונות.

הפתרון - שהמלונות יצאו מהסרט שהם חיים! וגם, אולי יותר פרקטי, בנו עוד מלונות! אנחנו כצרכנים פשוט צריכים להפסיק להגיד אמן לכל הצעת מחיר שנקבל (אם כי פראיירים לא מתים אלא רק מתחלפים).

מטיילת לבאזר מצומצם

קשה להגדיר את השאלה הבאה כשאלה לא רטורית - זוכרים את הימים של הטיילת של אילת התוססת, עם הדוכנים המגוונים והמציאות השוות? ובכן, בעקבות הרבה מים שעברו בנהר (או בים האדום יותר נכון), הדוכנים בטיילת פונו וכרגע קיימים כמה דוכני בוטק'ה קטנים. זה אזור קטן ומרוכז, ונמצא שם דברים שנוכל למצוא גם בשוק רמלה-לוד. כן, הבוקסר של קוקי-מונסטר או השרשרת פנינים זה יפה ממש, אבל לא בשביל זה נסעתם 5 שעות ברכב.

הפתרון - תרחיבו את הבזאר לשוק של ממש, כן! שיהיו לו דברים ייחודיים שיהיה שווה לרדת לאילת רק בגלל המחיר והפריטים השווים שלא נמצא במקומות אחרים. תנסו לחשוב למה לשווקי הכרסימס בחו"ל אנחנו נוהרים ולאותו בזאר… פחות.

 

אילת של העשור השלישי למאה ה-21 חייבת לקפוץ עוד כמה מדרגות, שגם תיירים מחו"ל יבואו לפה ויתפנקו על ברד למבדה. ולמרות זאת, אין ספק שאם יגידו לי אילת, אני אורז ונוסע - כי זו באמת אחלה עיר עם פוטנציאל אדיר: הים האדום, הנוף ההררי מדברי, ומזג אוויר כמעט בלי לחות - אבל בחייאת - הגיע הזמן להשתדרג.