ביוון כמו בתאילנד: חופשה קסומה באי קרפאטוס

חופים זהובים, ים בצבע טורקיז, טברנות אותנטיות וכפרים ציוריים הם רק חלק ממה שתמצאו באי קרפאטוס. האי היווני שאינו מוכר לישראלים רבים, שוכן בלב הים הקרפאטי בין אחיו המוכרים יותר רודוס וכריתים. למעשה הוא האי היווני הקרוב ביותר לישראל, כשאורך הטיסה אליו הוא כשעה ורבע בלבד. עם הנחיתה באי, הבנתי שנסעתי למקום בו הזמן עצר מלכת. כשנכנסנו לטרמינל לאחר נסיעת אוטובוס של כ-9 שניות, עמדנו בתור בדלפק אחד עם פקידת גבולות אחת שבאווירה נונשלנטית למדי החתימה לנו את הדרכון. אם צפיתם בסרט זוטרופוליס דמיינו אותה כמו "העצלן" במשרד הרישוי. שדה התעופה קטנטן, צנוע וכמעט ריק מאדם. כשיוצאים ממנו נהנים מרוח ואווירת רוגע שכמעט מזכירה את סיני.

הקצב בקרפאטוס הוא אחר והנוסעים אליו צריכים לדעת את זה מראש. אם אתם רוצים להירגע בחופשה שלכם, לנשום עמוק וליהנות ממנגינת רקע יוונית, מאכלים אותנטיים ונוף פסטורלי הוא בהחלט יעד מתאים. עם זאת חובבי ה"הכל כלול", הקזינו ופעילויות האגה דו דו ליד הבריכה כנראה ימצאו את האי משעמם ולא מספק.

לאחר נסיעה של כחצי שעה באוטובוס הגענו למלון Alimounda Mare הממוקם על חופה של פיגאדיה העיר היחידה באי. מדובר במלון חמישה כוכבים מפנק, הכולל ספא מפואר, חדרים נעימים ומרווחים עם נוף לים, חדר כושר ובריכת אינסוף שכנראה תתפתו להיכנס אליה מיד עם הגעתכם. אל תיבהלו מהאור הירוק המזעזע שבמעליות, מדובר בטרנד יווני עכשווי. הטלוויזיה בחדרים מסתתרת בתוך המראה, כן כן, כנראה שתאלצו לבקש עזרה במציאתה. אנשי הצוות ישמחו לעזור לכם, הם אדיבים ומסבירי פנים כיאה להווי הקרפאטי.

כאשר תצאו לטייל במרכז העיר הסמוך למלון, כנראה יצופו זיכרונות מכריתים, יפו ואפילו אילת. המזח הרחב מלא בטברנות המציעות צלילים חמים של בזוקי ותפריט עם מגוון מאזטים יווניים שבאים מעולה לצד האוזו, מסעדות, בתי קפה ומלכודות תיירים בצורת חנויות מזכרות. האווירה היא ללא ספק ייחודית, לא ניתן להתעלם מהשלווה.

אחרי שביקרנו בעיר הגיע הזמן לנסוע לכפרים. בקרנו בכפר אולימפוס, הכפר הכי מפורסם באי, בו קיבלו את פנינו התושבים בלבוש יווני מסורתי. טיילנו בין החנויות השונות, ביקרנו בכנסייה מסקרנת ואכלנו באחת המסעדות ברחוב הראשי שנמצא במקום גבוה במיוחד ולכן הנוף הנצפה מהמסעדה משגע. נהנינו ממגוון מנות יווניות קלאסיות כמו מוסקה, עלי גפן, פרחי קישוא ממולאים, מקרונס (אטריות מיוחדות עם בצל מטוגן ופטה), ציזיקי, פאבה (ממרח אפונה צהובה), סלט יווני כמו שצריך, חצילים וקישואים צלויים ועוד. בשר העז שהוגש אי שם בראש השולחן פחות קרץ לי אבל משאר המנות נהניתי מאד. הכל בעבודת יד כמובן ומחומרי גלם עונתיים טריים.

ניתן ומומלץ לצאת לחצי יום של שיט באי ולבקר במגוון החופים החלומיים שבו. כמו כן יש מועדון צלילה אחד באי וספינה טרופה מדהימה שמחכה לכם בקרקעית הים.

עונת התיירות מתחילה במאי ומסתיימת באוקטובר. אני ממליץ להגיע החל מיוני כאשר מתחמם וניתן ליהנות מחופשה קיצית באי על חופיו השלווים ומימיו הצלולים.

בתקופות התיירות מגיעים לאי כ-60,000 תיירים בלבד. לא פלא שבטיסה חזרה זיהיתי את פקידת הגבולות שהחתימה לי את הדרכון בכניסה לאי, כנראה היא העובדת היחידה שם. כיף לגלות מקומות שלא נכבשו על ידי ההמון. מומלץ בחום (של יולי אוגוסט כמובן).

• הכתב היה אורח של אופק תיירות ודיזנהאוז איילנדס