אלסקה: הסוד השמור של קיץ 2021
שמורות הטבע העצומות, רכסי ההרים הדרמטיים וקרחוני הענק שמו את אלסקה כבר מזמן על מפת היעדים הנחשקים של כל חובב טבע. אלסקה היא היעד המושלם לקיץ הקרוב, לא רק בזכות המרחבים והטבע אלא גם בזכות כמה גורמים נוספים שמבליטים אותה בתור אופציה מצוינת לתקופת הקורונה.
אלסקה היא אמנם מדינה אמריקאית לכל דבר ועניין, אבל היא ממוקמת בפינה הצפון מערבית של היבשת, צמודה דווקא לקנדה וללא גבול יבשתי עם ארה"ב. מדובר על מדינה עצומה בשטחה, שאוכלוסייתה מונה כ-800 אלף תושבים בלבד – כמעט מחצית מהם חיים באנקורג', העיר הגדולה במדינה. במילים אחרות: חיפשתם ריחוק חברתי? הגעתם למקום הנכון. אלסקה היא אחד המקומות האחרונים על כדור הארץ שבהם ניתן לראות טבע במצבו הראשוני ביותר. בין אם מדובר בשייט בפיורד זרוע קרח, ברכיבה על מזחלות כלבים או בצפייה ממרחק של מטרים בדובים החומים בזמן דייג הסלמונים, טיול לאלסקה מציע חוויה של טבע שקשה למצוא במקומות אחרים. עונת הטיולים של אלסקה קצרה במיוחד: אמנם אפשר לטייל פה גם בחורף, אבל רוב המבקרים מגיעים במהלך הקיץ, בחודשים יולי – אוגוסט. בעונה זו אין שלג על הקרקע (רק בהרים), הפריחה בשיאה, דגי הסלמון עולים במעלה הנהרות, והשמש זורחת במשך רוב שעות היממה.
איך מטיילים כאן?
באופן מסורתי, תעשיית התיירות של אלסקה נשענת על ענף הקרוזים. אבל הקורונה הביאה איתה בעיה לא צפויה, כאשר קנדה הודיעה שלא תקבל ספינות קרוז בשטחה עד פברואר 2022. ולמה זאת בעיה? מכיוון שבארה"ב יש חוק (מהמאה ה-19, אבל עדיין חוק) שאוסר על ספינות עם דגל זר להשיט נוסעים בין נמלים אמריקאיים. אניות הקרוז בדר"כ שטות תחת דגל זר, ולכן שייט לאלסקה חייב לשלב עצירה בקנדה. ההודעה של קנדה שמטה את הקרקע מתחת לענף הקרוזים באלסקה לשנה הקרובה, ולמרות נסיונות של הרגע האחרון לשנות את החוק, מסתמן שהקרוזים לא יוכלו להגיע לאלסקה ב-2021.
האם קרוז זאת האופציה היחידה?
ממש לא. יש מגוון דרכים לטייל באלסקה, והפלגה בספינת קרוז היא רק אחת מהן. אלסקה היא גן עדן לטיולים עצמאיים עם רכב שכור: בעוד שהטבע כאן פראי ובלתי נגוע, המדינה נהנית מתשתית אמריקאית נוחה ומסודרת – כבישים טובים, נהיגה קלה, חברות טיולים אמינות ואיכותיות, והכל כמובן באנגלית. כשמתכננים טיול עצמאי באלסקה יש כמה גורמים שכדאי לתת עליהם את הדעת: מערכת הכבישים של אלסקה אמנם מתוחזקת ברמה טובה, אבל כמות הכבישים יחסית מוגבלת. בהתאם, חלק מהמקומות המעניינים ביותר מצריכים שימוש באמצעי תחבורה אלטרנטיביים (בעיקר שיוטים בספינות והקפצות עם מטוסים קלים).
בנוסף, אלסקה היא מקום גדול והנסיעות יכולות להיות ארוכות – חשוב לתכנן את המסלול בקפידה כדי שלא תעבירו חלק ניכר מהחופשה שלכם במצב נהיגה. בשורה התחתונה, עם קצת השקעה בתכנון, נהיגה עצמית היא דרך מעולה לראות את אלסקה, והוא מאפשר לראות את הנופים הנפלאים ולחוות את המדינה היפהפיה הזו בקצב שלכם ועם מעט מאד אנשים מסביב. כמובן, אם אתם לא בעניין של נהיגה עצמית, יש גם אפשרויות אחרות: בארץ יש מספר חברות שמציעות טיולים מאורגנים לאלסקה – חשוב רק לוודא שהמסלול אינו כולל קרוז, ואינו משולב עם טיול בהרי הרוקי הקנדיים (כאמור, נכון לעכשיו קנדה אינה פתוחה למבקרים מבחוץ).
רגע, אבל מה עם הקורונה?
הקורונה אמנם תישאר איתנו ברמה כזו או אחרת בעתיד הנראה לעין, אבל אלסקה היא יעד מושלם לתקופה הנוכחית: לפני הכל, אלסקה שייכת לארה"ב, היא תהיה פתוחה בקיץ הקרוב והטיסות אליה יהיו פעילות. אלסקה אינה דורשת בידוד בכניסה, והדרישה היחידה נכון להיום היא בדיקת קורונה שלילית 72 שעות לפני הכניסה לארה"ב. אלסקה אמנם סבלה מהתפרצות תחלואה בסתיו האחרון, אך מאז המספרים ירדו ונשארו נמוכים. נכון להיום אלסקה מובילה את מבצע ההתחסנות בארה"ב, כאשר רבע מהאוכלוסיה כבר חוסנה בזריקה אחת לפחות – ועד הקיץ המספרים צפויים לעלות משמעותית.
לאור הביטול המסתמן של הקרוזים, אלסקה עומדת בפני קיץ נוסף עם כמות מבקרים מוגבלת. עבור תעשיית התיירות המקומית מדובר על אתגר לא מבוטל, אבל למטיילים שמעוניינים לחוות את אלסקה באופן עצמאי, מדובר על הזדמנות נדירה. ריחוק חברתי, כבר אמרנו?
אז איפה מטיילים?
הנה כמה כיוונים שכדאי מאד לשקול:
שמורת קטמאי
ה-מקום לראות דובים בטבע. מדובר על אזור שנהנה בכל קיץ מכמויות אדירות של דגי סלמון. הדובים מתחילים את הקיץ באכילת צדפות ובמרדף אחרי זיווג מוצלח, ומחכים בסבלנות לדגים. בתחילת יולי, עם כניסת הדגים למים המתוקים, הדובים מתמקמים לאורך כמה נקודות אסטרטגיות במיוחד ומתחילים בחגיגה הגדולה. דובים בוגרים מסוגלים לאכול עשרות דגים ביום, והתזונה העשירה בחלבונים מביאה אותם בסוף הקיץ לגדלים עצומים. האזור המפורסם בשמורה הוא אזור מפלי ברוקס (Brooks Falls), שם ניתן לראות בשיא העונה בין 10 ל-15 דובים לאורך המפלים בכל רגע נתון. כמות הדגים במפלים אמנם יורדת בהמשך הקיץ, אבל מקומות אחרים בשמורה ממשיכים להוות מוקדי משיכה לדובים עד הסתיו.
שמורת דנאלי
שמורה זו הוקמה מסביב להר הדנאלי, ההר הגבוה ביותר בצפון אמריקה (כמעט 6200 מ' מעל פני הים). פרט לנופים המרהיבים של ההר, ניתן למצוא כאן ריכוז מרשים ביותר של בעלי חיים, כולל דובי גריזלי, איילי צפון (קאריבו), אייל קורא (מוס), זאבים, כבשי הרים, שועלים, ציפורים דורסות ועוד. רק דרך אחת מאפשרת כניסה לעומק השמורה, והיא נגישה אך ורק באמצעות האוטובוסים שמפעילה הנהלת הפארק. רוב שטח הפארק אינו מיוער ולכן לאורך הנסיעה יש סיכוי מצוין לצפות בעלי חיים, אם כי חשוב לזכור שמדובר על בעלי חיים ולא תמיד הם מתאימים את עצמם לתכניות שלנו.
באזור הכניסה לשמורה ניתן למצוא מגוון אטרקציות (אפניים, טרקטורונים, ג'יפים, טיסות נוף ועוד). בעיירה השכנה טלקיטנה, כשעתיים דרומית מהכניסה לפארק, יש גם מספר חברות תעופה שישמחו להטיס אתכם מעל הר הדנאלי העצום. מומלץ לקחת את הטיסות שמשלבות נחיתה על אחד הקרחונים במעלה ההר, כדי שתוכלו לשחרר רגליים, לצלם ולזרוק קצת כדורי שלג.
שמורת קינאי פיורדס
שדה הקרח הארדינג (Harding Icefield) נמצא ליד העיירה סוארד (Seward), כשעתיים וחצי דרומית לעיר אנקורג'. מדובר על משטח קרח עצום שממנו גולשים קרחונים לכל הכיוונים, ובעיקר לכיוון הים. הקרחונים יצרו סדרה של פיורדים מרהיבים, ומספר חברות שייט שממוקמות בסוארד מציעות במהלך הקיץ שיוטים לפיורדים וצפייה בקרחונים שמתנפצים לתוך המים. בנוסף, יש כאן גם אוכלוסייית לוויתנים מפותחת, בעיקר לוויתנים גדולי סנפיר (humpback) ולוויתנים קטלנים (orca) שאוהבים להתמקם כאן למשך הקיץ.
שמורת גליישר ביי
גליישר ביי נמצאת באזור הפיורדים של דרום מזרח אלסקה, במה שמכונה אזור "המעבר הפנימי". מדובר על אזור מרהיב של מפרצים, יערות גשם וקרחונים, עם ריכוז גדול של בעלי חיים ימיים. גליישר ביי עצמה נגישה רק באמצעות שייט: היא נמצאת על מסלול השייט של חלק מחברות הקרוז, אבל ניתן להיכנס אליה גם באמצעות שיוטי יום של כמה שעות שיוצאים מאזור העיירה גוסטבוס (Gustavus). בנוסף ניתן לצאת מכאן לשייט ב-Point Adolphus, אחד האזורים הטובים ביותר באלסקה לצפייה בלווייתנים, לטיולי קיאקים בשמורה, או לטיולים רגליים במסלולים המיוערים לאורך החוף.
שמורת רנגל – סט. אליאס
שמורה קשוחה ופראית, עצומה בשטחה וכמעט ריקה מאנשים שנמצאת באזור המזרחי של אלסקה. כאן נפגשים כמה מרכסי ההרים הגדולים ביותר של אלסקה, והם יוצרים נוף הררי וקרחוני מרהיב. בלב השמורה נמצאות העיירות קניקוט ומקארת'י, שהוקמו בתחילת המאה ה-20 ליד מכרות נחושת שפעלו באזור. עם נפילת מחירי הנחושת בסוף שנות ה-30 המכרות ננטשו ואיתם עזבו גם רוב התושבים, אבל קניקוט עדיין עומדת על תילה (בשנים האחרונות היא עוברת שיפוץ יסודי ע"י רשות הפארקים האמריקאית) ומקארת'י עדיין נהנית מקהילה קטנה של תושבי קבע (35 איש, לפי ויקיפדיה). בקיץ פועלות כאן כמה חברות טיולים שמציעות מגוון דרכים לחוות את הטבע הפראי של השמורה, החל מטיולים רגליים, דרך טיולים מודרכים על קרחונים, רפטינג, טיסות נוף ואפילו טיפוס קרח – מומלץ בחום.
הכותב הינו מנכ"ל ובעלים של חברת ״גלמונד מסעות גיאוגרפיים״, טיולים לאלסקה ולמערב קנדה