הדרמה בבג"ץ והמכה ליועמ"שית: האם מינוי הרמטכ"ל יעוכב?
8 חודשים אחרי שנכנסה לתפקיד, נראה שגלי בהרב-מיארה ניצבת בפני התבוסה המשפטית הראשונה שלה כשצו על תנאי הוצא נגד מינוי מזוז לתפקיד קבוע כראש הוועדה למינוי בכירים. מי שעשוי להתאכזב בעיקר הוא הרצי הלוי, שמינויו לרמטכ"ל ממתין. כל התרחישים
אחרי שבג"ץ עצר היום (רביעי) באופן זמני את מינויו של מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה למינוי בכירים, נשאלת השאלה האם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה טיפסה על עץ גבוה מדי? נראה שהיועצת המשפטית עומדת בפני התבוסה המשפטית הראשונה שלה - שמונה חודשים בלבד אחרי שנכנסה לתפקידה. ייתכן שמדובר גם בעניין שאין היא מחויבת להתערב בו. אז על מה הוויכוח ומהם הפתרונות האפשריים?
הפרשה החלה כשהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה החליטה שאפשר ואף צריך למנות רמטכ"ל בעת הזו, חרף העובדה שמדובר בממשלת מעבר. אלא שהבעיה היא שכרגע אין לוועדת המינויים יושב ראש, שכן היו"ר הקודם, אליעזר גולדברג, הלך לעולמו. נדגיש כי הוועדה היא זו שחייבת לאשר את המינוי. אלא שאז הובא השופט (בדימוס) מני מזוז לממשלה. הוא מונה למשך שמונה שנים - ואז הוגשה העתירה שכללה את השאלה: מדוע ממשלת מעבר ממנה את מזוז לשמונה שנים?
ההצעה הייתה למנות אותו רק לתקופת ממשלת המעבר - וכך הציע גם בג"ץ. בהרב-מיארה התייעצה עם מזוז, ושניהם התנגדו למהלך. בג"ץ הוציא צו על תנאי למדינה, שתצטרך לנמק את מינוי הקבע עד 15 בספטמבר. אותו צו על תנאי הוא בבחינת "כרטיס צהוב" ליועמ"שית. עם זאת, אי אפשר להימנע מלהתייחס לעמדת העותרים שבממשלת מעבר צריך להתחשב גם בממשלה הבאה שתבוא.
קולות אחרים אומרים שנראה כי בג"ץ לא יילך עם העמדה הזו עד הסוף, שכן נראה שבית המשפט העליון מפוחד מהמתקפות של הימין עליו שהוא אף מפגין אקטיביזם שיפוטי, כשראש ההרכב נועם סולברג מתערב בהחלטות ממשלה. כמו כן, כל יו"ר של ועדת המינויים שימונה למשך שמונה שנים יאשר מינויים עבור הממשלה הבאה - וייתכן שגם לזו שאחריה. כמו כן, אם מינוי הרמטכ"ל מוגדר חיוני - אז חייבים למנות יו"ר לוועדה.
אז האם בסוף יעוכב מינוי האלוף הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל? לפי שעה, נראה שהוועדה לא תתכנס לפני החלטת בג"ץ - למרות שמבחינה חוקית היא יכולה. עם זאת, חרף העובדה שהיא צפויה להתכנס אחרי החלטת בג"ץ, יהיה מספיק זמן לבחור יו"ר חדש ולכן ככל הנראה מינוי הרמטכ"ל לא צפוי להתעכב.
זאת למרות שמוקדם יותר אמר גורם ביטחוני בכיר לחדשות 13: "אם מזוז יסרב למינוי זמני, קיים חשש רציני לחילופי הרמטכ"לים במועד שנקבע בינואר". זמן קצר לאחר מכן אמר שר הביטחון בני גנץ: "אני מבקש לחזור ולהדגיש שיש חשיבות גדולה למינוי הרמטכ"ל בלוחות זמנים שיאפשרו את הרציפות הפיקודית. נכבד כל החלטה של בג"ץ, אבל חייבים להתקדם ולאפשר את התהליכים האלה".
כאמור, מוקדם יותר היום, במסגרת דיון שהתקיים בבג"ץ נגד מינויו לתקופה בת שמונה שנים של השופט בדימוס מזוז לראשות הוועדה למינוי בכירים, השופט נעם סולברג הציע למדינה לבטל את המינוי הקבוע של מזוז ולהפוך אותו למינוי אד הוק שידון רק במינוי הרמטכ"ל הבא של צה"ל. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה דחתה את ההצעה - ובג"ץ הוציא צו על תנאי למדינה, שתצטרך לנמק את מינוי הקבע עד 15 בספטמבר.
נציג המדינה אבי מיליקובסקי אמר בדיון כי התקיימה התייעצות עם רה"מ והיועמ"שית, והוחלט כי "לא נוכל להסכים להצעת בית המשפט". מזוז בעצמו מתנגד להיות ראש הוועדה רק בעניין מינוי הרמטכ"ל, ובצו שהוציא בג"ץ למדינה נקבע: "על המדינה לתייצב וליתן טעם מדוע לא תיבטל ההחלטה למנות את מזוז לתקופה מלאה של 8 שנים, וחלף זה ימונה כממלא מקום או כהד הוק למינוי הרמטכ"ל בלבד".
מאוחר יותר פנתה שרת הפנים איילת שקד, שהתנגדה למינוי בישיבת הממשלה שאישרה אותו לבסוף, לראש הממשלה יאיר לפיד בבקשה להעלות מחדש את אישור מינויו של השופט מני מזוז בישיבת הממשלה הקרובה, ולאמץ את הצעתה לאשר את מינויו לצורך הבחירה ברמטכ"ל המיועד בלבד.
השרה שקד התייחסה להחלטת בג"ץ: "בכוונתי לפנות לראש הממשלה ולדרוש שעמדת הממשלה תהיה כפי שהמלצתי, שמינוי מזוז יהיה רק עבור אישור מינוי הרמטכ"ל".
עוד אמרה: "טוב שהשופט סולברג שם סוף לסטנדרט הכפול של המותר ואסור בממשלה יוצאת. השופט מני מזוז הוא לא ילד חורג של הנורמה הכללית בתקופת מעבר. וכעת המשימה ברורה: לחזור למושכלות של חוק היסוד ולפיו קיים סטנדרט אחיד שבו כל ממשלה רשאית למנות כל מינוי בכל זמן, גם בתקופת בחירות".