בדרך למשבר חוקתי? התרחישים לקראת הדיון ההיסטורי בבג"ץ

שעות לפני פתיחת הדיון הדרמטי בתולדות בית המשפט העליון, כש-15 שופטים ושופטות, ידונו בחוק שביטל את עילת הסבירות - גם הלילה (שני) נמשכים המאמצים להגיע לפשרה בבית הנשיא. בקואליציה תקפו את ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכינו את ההסכם שהוא מציע כ"כניעה", כשברקע מרחפת השאלה הגדולה: האם ישראל בדרך למשבר חוקתי? החל מ-08:30 - משדר מיוחד בחדשות 13 עם תמר איש-שלום.

התרחישים המרכזיים:

• בג"ץ, ברקע האיומים והחשש לעימותים, או בשל הנוהג שלא להתערב בחוקי יסוד, ידחה את העתירות - אך ימתח ביקורת על ההליך והתוצאה. השופטים ירמזו שקיימות עילות נוספות לפסילות. בעקבות זאת, המחאה תסלים.

• האפשרות ההפוכה היא שבשל העובדה שמדובר במורשת של נשיאת העליון הפורשת אסתר חיות - היא תקבל את העתירות ותפסול את החוק. המשמעות: הצבת קו אדום והתקדמות לעבר קרב הרשויות. בתרחיש כזה, הכדור יעבור לנתניהו, שייאלץ להחליט אם הוא מציית לפסיקה, משמר את הדמוקרטיה - או צועד לעבר התהום של משבר חוקתי ויוידע שאינו מקבל את ההכרעה. אז עשויים תומכי הימין עשויים לצאת לרחובות בהמוניהם - וההתנגשות תהפוך לממשית יותר.

• בתרחיש אחר, בג"ץ עשוי לפסול חלק מהתיקון. כלומר, הוא יאפשר את ביטול עילת הסבירות, אך הדבר לא יחול על מינויי כלל השרים. ייתכן גם נוסח אחר שיגרום לבלבול ויעלה שאלות כגון מי ניצח, והאם ישראל נמצאת במשבר חוקתי.

• כמו כן, קיימת אפשרות שבג"ץ יכריע כי הוא מקבל את התיקון לחוק - אך הוא יחול מהכנסת הבאה. גם במקרה כזה צפויה להתעורר תתעורר מחאה קואליציונית, אם כי בעוצמה נמוכה יותר. האפשרות הרביעית היא שבג"ץ לא יקבל החלטה, וימתין להסכמות או נסיגה חד-צדדית.

אבטחה מוגברת סביב השופטים: ההיערכות החריגה לדיון בבג"ץ

עוד טרם הדיון, פורסם לראשונה בחדשות 13 כי כבר מהלילה תתוגבר האבטחה סביב בתי השופטים - וייתכן שחלקם לא יישנו בבית. זאת בעקבות מידע מודיעיני על ניסיונות לשבש את הגעתם לבית המשפט. כמו כן, מחשש להפרעות בדיון: בדיקות קפדניות יבוצעו בכניסה לבית המשפט.

מוקדם יותר, ברקע הדיווחים על המגעים לפשרה, אמר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי הוא "בעד הידברות, אבל נגד כניעה". לדבריו, "התקפלות בבית הנשיא פירושה השפלת יותר מחצי מהעם. התקפלות בבית הנשיא פירושה פגיעה בערכי הימין. עוצמה יהודית לא תיתן את היד להתקפלות הזאת". בן גביר הוסיף: "הרפורמה חשובה למדינת ישראל. היא תאזן בין שלושת הרשויות - הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. אני קורא לחבריי, ראשי הקואליציה - השמיעו את קולכם. בואו נצא נגד ההתקפלות והכניעה". מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה על דברי בן גביר: "ראש הממשלה פועל כדי למצות כל אפשרות כדי להגיע להסכמה לאומית שתביא לאיזון בין שלוש הרשויות. אם תושג הסכמה כזאת, אף אחד לא ימנע את מימושה".

זמן קצר לאחר מכן פרסם יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', הצהרה שבה אמר כי שוחח עם נתניהו וכי הוא אמר לו: "אנחנו מוכנים להידברות והסכמות כולל ויתורים כדי להביא לאחדות בעם, כדי לשמור על צה"ל מאוחד וחזק ועל החברה הישראלית שלמה. עם זאת, אנחנו מתנגדים בתוקף לתכתיבים ולקבלת אולטימטומים ממי שהפסידו בבחירות, לא זכו באמון העם ומנסים בעזרת איומי סרבנות ופגיעה בביטחון המדינה להכתיב לנו בכוח את עמדתם. לא נסכים בשום מצב לוותר על הגיוון בבחירת השופטים, כדי שייצגו את כלל הציבורים במדינת ישראל, ולא נסכים למצב שבו האופוזיציה שהפסידה בבחירות יכולה לרמוס ולדרוס את הימין בוועדה לבחירת שופטים".

השר אופיר אקוניס (הליכוד) אמר כי הוא "קורא לכל הצדדים להמשיך במאמצים להגיע לפשרות והסכמות רחבות, שיהיו מקובלות על רוב גדול של הציבור הישראלי. רוב העם בישראל מצפה כעת להרגעת הרוחות, להסכמות ולפתוח את השנה החדשה ברוח מפויסת, נוכח האתגרים העצומים וההזדמנויות שעומדות בפני מדינת ישראל, בזירה המדינית, הביטחונית והכלכלית".

לפיד: בעד הסכמות רחבות, אך לא ניתן יד לניסיונות הונאה

על רקע הדיווחים בנוגע למגעים לפשרה, ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי "מה שאנחנו רואים בשעות האחרונות הוא לא אמיתי. אני בעד הסכמות רחבות, אבל מה שאנחנו רואים עכשיו זה ניסיון לשבש את הדיון החשוב ביותר בתולדות בג"ץ. רגע לפני ש-15 שופטי בג"ץ מתכנסים, רגע לפני שנתניהו נוסע לארה"ב - פתאום צצות הצעות פשרה פיקטיביות שאין להן שום גיבוי בתוך הקואליציה. האופוזיציה לא תתן יד לניסיונות הונאה. נפעל לפי הערכים שלנו, ונביא נביא למדינת ישראל שקט אמיתי ולא הונאה נוספת".

בבוקר אמר גנץ בכנס השנתי של המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן בהרצליה כי הוא "רואה בסיס להתקדמות לעבר הסכמות רחבות. אם יהיה על השולחן פתרון שישמור על הדמוקרטיה - אני אהיה שם, לא משנה מה הסיבות של נתניהו". עם זאת, הוסיף גנץ כי "נתניהו יצטרך להוכיח כוונה, ויכולת לעמוד מאחורי הצעותיו. אם יחזור ל'שיטת התשלומים' וימשיך בחקיקה – הוא יעשה טעות, שרק תביא להחרפת המשבר". גנץ גם התייחס לדיון מחר בבג"ץ - ואמר: "מותר לבקר את בית המשפט, אך מי שלא יכבד את החלטותיו לא רק יביא עלינו משבר חוקתי – הוא ישלול את הלגיטימציה של השלטון לקבל החלטות. אני מודיע שאקבל כל החלטה של בית המשפט, תהיה אשר תהיה, בכל סוגייה. אני קורא לראש הממשלה להודיע שלא משנה מה תהיה פסיקת בג"ץ, הוא יכבד אותה ויפעל לפיה. העמימות מסוכנת".

שעות קודם לכן דחתה נשיאת העליון חיות את בקשת נציג הממשלה, עו"ד אילן בומבך, לקבוע דיון נוסף בעתירות. בנוגע לבקשתו לטעון במשך כשלוש שעות - היא קבעה כי כרגע משך הזמן עומד על שעה, אך הדבר יישקל במהלך הדיון.צוות הפרקליטים בראשות עו"ד נדב ויסמן הגיש את עיקרי הטיעונים בעתירת לשכת עורכי הדין ועותרים נוספים נגד החקיקה לביטול עילת הסבירות, ובעיקרי הטיעון הם כתבו: "עתירה זו אינה עוסקת במאבק בין רשויות. היא עוסקת בזכות היסוד של האדם לביקורת שיפוטית אפקטיבית על החלטות השלטון". ועוד נכתב: "על כפות המאזניים מונחות רשות מבצעת המבקשת להקנות לעצמה סמכות בלתי מוגבלת לקבלת ההחלטות המופרכות ביותר, אל מול זכותו של הפרט לשלטון חוק, להפרדת רשויות ולאיזונים ובלמים".

חיות קבעה אתמול את לוח הזמנים של הדיון: נציגי הממשלה, הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה יטענו ראשונים במשך כשעה כל אחד. לאחר מכן, יטענו נציגי העותרים, בין 10 ל-25 דקות כל אחד. עו"ד אילן בומבך, שמייצג את הממשלה, ביקש לטעון במשך שלוש שעות וכן ביקש לקבוע דיון נוסף בעתירות בתחילת אוקטובר. הוא הדגיש כי סירוב לבקשות "יהיה בבחינת סיכול משפט צדק".

בסוף השבוע הגישה הכנסת את עמדתה בנוגע לעתירות, וטענה כי בית המשפט לא מוסמך לדון ולהתערב בחוקי יסוד. "בית המשפט הוא לא הריבון", נכתב, "והתערבותו עלולה להביא לאנרכיה". למרות הקשיים המשפטיים, היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפק הגנה על החוק ודוחה את הטענות נגדו, כולל אלה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, על כך שהחוק פוגע באופי הדמוקרטי של ישראל.