עם צאת החג, משפחות חטופים מפגינות בת"א: "200 ימים בלי חירות"
בני המשפחות ותומכים נוספים מפגינים בתל אביב למען קידום עסקה: "מדינה שלמה כבר 200 ימים מחכה לקבל תשובות". הבוקר עשרות בני אדם השתתפו במיצג בכיכרה הבימה, כשהם שוכבים על הקרקע עם ידיים צבועות באדום, כשבמרכז שלט עם הכיתוב: "יש חטופים בעזה"
משפחות חטופים מפגינים הערב (שלישי) עם צאת החג, ב"כיכר החטופים" בתל אביב. ההפגנה נערכת בסימן "200 ימים בלי חירות". בהודעה על קיום המחאה נכתב: "מדינה שלמה כבר 200 ימים מחכה לקבל תשובות. עד שזה יקרה, אתם שואלים - אנחנו עונים".
ימית אשכנזי, מפונה מכפר עזה, אחות של החטופה דורון שטיינברכר, אמרה במהלך הפאנל בכיכר החטופים: "אני מפחדת שכשאחותי הקטנה תחזור, ורגע לפני שהיא תחבק אותי ותתפרק, היא תשאל אותי איפה הייתם? אני לא יכולה יותר לשמוע 'ליבי איתך', בואו לחזק אותנו פה בכיכר - כי זה כבר כבד לנו המשפחות לסחוב לבד את המשקל של 133 חטופים. אני לא יכולה לשמוע יותר אנשים שאומרים לי 'אם זו הייתה אחותי הייתי שורף את המדינה', קומו – תעשו עכשיו".
ניב כהן, ניצל מהטבח בפסטיבל הנובה, חבר קרוב של אביתר דוד וגיא גלבוע דלאל החטופים בעזה, הוסיף: "לי נמאס לראות את המספרים של הימים מתחלפים. ויש לי רגשות אשם כשהבנתי שהחברים שלי נחטפו 100 מטר ממני, ואיך אני לא הייתי איתם, ואיך לא הצלתי אותם".
בתוך כך, עשרות בני אדם השתתפו במיצג למען השבת החטופים הבוקר בכיכר הבימה בת"א. המשתתפים שכבו על הקרקע עם ידיים צבועות באדום, כשבמרכז המיצג שלט עם הכיתוב: "יש חטופים בעזה".
אמש, מיליוני ישראלים ציינו את פסח סביב שולחן החג, בשעה שעשרות משפחות ציינו את ליל הסדר ללא יקיריהן - כאשר 133 חטופים עדיין בשבי חמאס בעזה. משפחות החטופים ערכו ליל סדר פרטי בבית אריאלה בתל אביב, וכ-500 מחברי קהילת בארי ערכו ליל סדר פרטי במתחם סגור בכיכר החטופים. במקביל, כ-300 מפונים מקריית שמונה וממטולה ערכו ליל סדר בביתם הזמני במלון בכנרת.
בנוסף לליל הסדר בבית אריאלה, שבע משפחות חטופים ישבו אתמול מחוץ למלון וולדורף אסטוריה בירושלים, שם ציין ראש הממשלה בנימין נתניהו את ליל הסדר. בני המשפחות שהגיעו למקום לא הפגינו ולא הרעישו, אלא ישבו בשקט ישבו בשקט, כשלטענתם הם "לא יכולים לשבת ולחגוג בשום מקום".
אלה בן עמי, שאימה רז שוחררה מהשבי בעסקת החטופים ואביה אוהד עדיין חטוף, אמרה לחדשות 13 אמש מכיכר החטופים: "התחושות מאוד קשות, מאוד כבדות. אנחנו יושבים סביב השולחן וכולם בוכים. אני חושבת שסדר בלי אבא, שהוא אחראי על הצחוקים, על הכיף, על למזוג את היין ולקרוא את ההגדה, ופשוט פתאום הוא לא נמצא כאן - זה חלל מאוד גדול. בגלל אנחנו לא חוגגים, אנחנו מציינים, וזה לא חג חירות אמיתי בלי החטופים שלנו".
"הקהילה שלנו התפתחה לחתיכות ב-7 באוקטובר, ופתאום להתאחד ביחד - יש בזה עוצמה מאוד גדולה. יחד עם זאת, זה מנכיח את החוסר של אלה שלא כאן, גם הנרצחים וגם החטופים, שאין להם חירות ולא יכולים לשבת כאן איתנו, וזה מאוד עצוב".
אלה פנתה לאביה מול המצלמה ואמרה: "אבא אנחנו אוהבים אותך, וכולנו פה בסדר. קשה לי לדבר איתך בערב הזה, שזה ערב של חירות ולך אין חירות, אבל אל תדאג - זה יקרה, ובינתיים אנחנו לא מוותרות, אז בבקשה אל תוותר גם, תהיה חזק, ותחזיק מעמד בשביל להגיע לחירות ולחיבוק שלנו".