הקשבה לתקומה: "כל מה שצריך זה סלון, קהל קטן ולוחם להקשיב לו"
עשור מפריד בין אלון ורן, אבל שניהם חוו מלחמות ויקחו חלק בפרויקט, שמבקש לארגן מפגשים בסלונים עם לוחמים, שיספרו על הלחימה שלהם והחברים שאיבדו בדרך
מה אתם עושים בערב יום הזיכרון? יוזם "הקשבה לתקומה" הגיע למסקנה שהדרך הטובה ביותר להעמיק ביום הזיכרון לחללי צה"ל היא להקשיב לסיפוריהם של אלו שחוו את המלחמות ואיבדו חברים בדרך. בשנה שעברה התקיימו עשרות מפגשים, והשנה צפויים להתקיים כ-100 מפגשים של "הקשבה לתקומה", כשבכל אחד מהם יספר לוחם, מדור הפלמ"ח ועד לצעירים שלחמו במבצע האחרון, "צוק איתן".
צפו בסרטון והכירו את סיפורו של אלון טולדנו, שלחם ב"צוק איתן" בסיירת גבעתי ואיבד את חבריו ליאל גדעוני ז"ל והדר גולדין ז"ל, שגופתו עדיין מוחזקת בידי חמאס. הוא כתב שירים על הלחימה ב"צוק איתן" אבל ביום הזיכרון המתקרב הוא יספר על כך מול קהל בפעם הראשונה במסגרת פרויקט "הקשבה לתקומה".
אמנם עשור מפריד בין אלון ובין רן בר-יושפט שהיה לוחם מגלן בלבנון השנייה והשתתף בפרויקט "הקשבה לתקומה" גם בשנה שעברה, אבל הם חולקים חוויות ותחושות מהמלחמה. "כאן זו שיחה שבאמת, הזזדמנות בשבילנו להיפתח בפני אנשים שאתה לא מכיר, יש לזה חסרונות, יש לזה גם המון יתרונות והם שומעים מהחוויות שלנו, וכל אחד בונה את הסיפור שלו לפי תפיסת העולם שלו, לפי החוויות שלו", מספר רן על החוויה שלו ב"הקשבה לתקומה".
"אני חושב שביום כזה זו הזדמנות גם להוקיר את הלוחמות והלוחמים, שבזכותם אנחנו פה בעצם. לשמוע את הסיפור ולשמוע אותם גם בדרך בלתי אמצעית ונוגעת. כלומר, את הדברים האמיתיים, את הרגשות, לראות את הבן-אדם, להסתכל לו בעיניים ממרחק קרוב", מסביר יובל עילם, יוזם "הקשבה לתקומה", שמתוקף תפקידו כמנהל המרכז החינוכי 'יובל עילם' מכיר לוחמים רבים, מבוגרים וצעירים. "צריך 3 דברים: צריך מישהו שידבר, מישהו או מישהי, צריך סלון וצריך קהל, שנע בין עשרה, עשרים, שלושים אנשים. רובנו מכירים לוחמים, לוחמות, רק צריך לברר שיש להם סיפור ומה לספר - או על עצמם, או על מישהו שהם מכירים", מוסיף עילם.
"אני כבר הרבה פעמים שומע אנשים שכבר לא באים לטקסים כי זה תמיד אותם קטעי קריאה ואותם שירים. הרבה יותר חזק לשמוע ממישהו שהיה שם וחווה באמת", הוסיף אלון.