מדוע לא פחתה תופעת הספאם מאז החוק ב-2008?
חוק הספאם" חוקק כבר ב-2008, אולם כמות הפרסומות המטרידות שאנו מקבלים בסמס על הלוואות לכל מטרה לא פחתה ואף גדלה. מה ניתן לעשות והאם ניתן לתבוע פיצוי?
למרות חוק הספאם, מכשירי הסלולר שלנו ממשיכים להיות מוצפים בהודעות דואר זבל של חברות שמנסות למכור לנו דיאטות, שירותים פיננסיים, חלומות לכסף קל או הלוואות לכל מטרה ועוד. פעמים רבות מדובר בגופים המציעים עסקאות מסוכנות, מהצעות לרכישת קרקעות שלא בהכרח יתממשו, מתן הלוואות בשוק האפור, השקעות באופציות בינאריות וכו'.
"המכנה המשותף של חברות אלה הוא בדרך כלל הצעות לרווח מהיר, הזדמנות בלתי חוזרת וכו'. בשיחות המכירה שלהן, אחד המאפיינים יהיה לחץ לסגירת עסקה מהירה ובמקום", מסביר עו"ד עמית זילברג, מומחה לספאם יו"ר העמותה למאבק בספאם. "ביטול העסקה אח"כ עשוי להיות מסובך. להערכת ספאם-אוף, קרוב ל- 50% מהודעות הספאם בשוק, הינן מחברות שמפיצות הצעות מסוג זה", הוסיף.
המטרה של חוק הספאם הוא למנוע את תופעת הודעות הספאם, לעומת זאת חוק החברות ודומיהם מאפשרים לאדם להקים חברת קש ולהסתתר מאחורי חברות אחרות. השיטה עובדת עפ"י חוק המספרים הגדולים. ככול ששולחים יותר ככה פוגעים יותר.
"חשוב לומר שגם אם מחליטים לתבוע ובסופו של התהליך בית המשפט מחליט לפסוק לטובת האזרח לא יהיה ממי לבקש פיצוי. העלות מול התועלת לא שווה כי היא טומנת בתוכה מסכת ביורוקרטית. עדיף לחסום את ההודעות", סיכם עו"ד עמית זילברג. צפו בראיון המלא מתוך העולם הבוקר
