המדינה ביקשה ארכה; היועמ"שית לשרים: "להיערך לגיוס חרדים"

המשבר שמאיים לפרק את הממשלה מגיע לרגעי הכרעה: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה הלילה (בין רביעי לחמישי) לבג"ץ בקשת דחייה בת יום אחד במתן תשובת המדינה בעניין גיוס בני הישיבות - וזו תוגש עד יום חמישי בשעה 14:00. זאת, "בשים לב לרגישות הדברים,  ולצורך בהידרשותם לטיוטה של גורמים רבים, ביניהם גורמים בכירים ביותר", לדבריה.

בטיוטת תשובתה לבג"ץ שפורסמה מוקדם יותר, נכתב: "החל ב-1 באפריל - לא יהיה עוד מקור סמכות המאפשר הימנעות גורפת מגיוס בני הישיבות. על הרשויות להיערך לגיוסם". עוד נכתב כי הממשלה תיאלץ להפסיק לתקצב את הישיבות שתלמידיהן ישתמטו - "למעט לתקופת היערכות קצרה".

לפי הטיוטה, "הממשלה אינה רשאית להפר את הוראות חוק שירות ביטחון ולהימנע באופן גורף מגיוס של מלש"בים חרדים בהיעדר סמכות מפורשת לעשות כן. כפועל יוצא, היא אינה מוסמכת לממן את הפעילות של אותם מלש"בים, החותרת תחת חובת הממשלה לגייסם".

בתוך כך, בהרב-מיארה השיבה למזכיר הממשלה, שאמר מוקדם יותר כי "דלת הכספת לאישור החלטה בממשלה ננעלה ע"י בהרב-מיארה - ואין מפתח", ובמכתב מטעמה נטען: "הצעת ההחלטה שגיבשת לא נשענה על תשתית מקצועית מינימלית - ולא הראתה כיצד להוביל להגברת השווין בנטל". עוד נכתב כי "הממשלה פועלת להגביר את הנטל על הציבור המשרת בסדיר ובמילואים - ובו בזמן להאריך את דחיית גיוסם של בני ישיבות".

גורמים במשרד המשפטים מסרו כי יעשו הערב כל שביכולתם כדי להגיע למצב שבו יוכלו להגן על המדינה בבג"ץ. נזכיר כי היועמ"שית הסתייגה השבוע מהאפשרות להגן על החוק, בשל "קשיים משפטיים משמעותיים". עוד מסרו הערב גורמים במערכת המשפט: "לא הוצג שינוי שמאפשר לנו להגן על ההחלטה בבג"ץ".

מזכיר הממשלה שיגר הערב מכתב לשרי הממשלה - ותקף את היועמ"שית ובמקביל את שר הביטחון יואב גלנט, שנמצא בארה"ב. לפי מכתבו של פוקס, גלנט "לא שיתף פעולה עם העברת ההחלטה". השר פרסם תגובה חריפה: "האשמות שקריות ומגמתיות".

נזכיר כי בקשת ההארכה שעשויה לבקש הממשלה מבג"ץ עומדת על 10 ימים, בסופם תיאלץ לנמק בפני בית המשפט מדוע לא לגייס תלמידי ישיבות, כפי שקבע בית המשפט בצו על תנאי שהוציא לפני כחודש. ההערכה היא כי בקשה זו לא תתקבל - מכיוון שתוקף החלטת הממשלה בנוגע לאי-גיוס בני הישיבות תפקע ביום ראשון הקרוב. כפי שהודיעה היועמ"שית בחודש שעבר, על צה"ל יהיה לגייס חרדים החל ב-1 באפריל - אם עד אז לא יקודם חוק שיסדיר את הנושא.

פגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין עם נציגי המפלגות החרדיות שלשום הסתיימה ללא הסכמות על נוסח חוק הפטור. הפגישה התקיימה אחרי שישיבת הממשלה בנושא בוטלה, בשל התנגדות החרדים לשינויים שדרשה היועמ"שית - קביעת מכסות לגיוס אברכים והטלת סנקציות כלכליות אישיות על המשתמטים, במקום סנקציות כלליות על הישיבות בהן הם לומדים. עוד קודם לכן נועד נתניהו עם היועמ"שית. בתום הפגישה דווח כי רה"מ הציע לקבוע גיוס של 2,500 חרדים בשנה, אך בלשכת נתניהו הכחישו את הדברים וטענו כי זהו מספר המתגייסים החרדים כיום - ולא היעד.

מוקדם יותר השבוע שלחה בהרב-מיארה למזכיר הממשלה מכתב התראה, בו קבעה כי יש להציג מתווה גיוס עם לוחות זמנים ברורים - ולא "החלטה ריקה מתוכן". זאת, לאחר שהודיעה כי תתקשה להגן על החוק בבג"ץ, בשל "קשיים משפטיים משמעותיים". בעקבות הערותיה, בקואליציה החלו לעבוד על מתווה חדש, ללא הסעיף שנגע להעלאת גיל הפטור ל-35.

היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, יצא שלשום נגד מתווה החוק, ובמכתב ששיגר ליועצת המשפטית של משרד רה"מ עו"ד שלומית ברנע-פרגו הוא טען כי החוק "ינציח את האפליה הקיימת, לא יטיל סנקציות משמעותיות על מפרי החוק, לא ייתן מענה לצרכי הצבא ויפגע בהשתלבות החרדים בעבודה". לעמדתו עשוי להיות משקל דרמטי לקראת הדיון בבג"ץ.

במכתב של עו"ד מסינג פורטו התייחסויות גורמי המקצוע במשרד האוצר למתווה הגיוס הנוכחי. בין היתר נכתב כי ההצעה לוקה בחסר היות שאינה נוקבת ביעדי גיוס ספציפיים, ואינה מציעה תמריצים כלכליים אפקטיביים לגיוס. "תמריצים מסוג זה עשויים לבוא לידי ביטוי במניעת הזכאות להטבות ממשלתיות בהיעדר פטור משירות מצה"ל", נכתב.