יכולים בלי ארה"ב? "כלכלת החימושים" הישראלית ודילמת רפיח

לאחר הסערה סביב החלטת מועצת האו"ם ודחיית הפשרה שהציעה ארצות הברית על ידי חמאס - המשלחת הישראלית לשיחות המשא ומתן חזרה, ונראה כי העסקה לשחרור החטופים רק הולכת ומתרחקת. ברקע, עוד יום קרב קשה היום (שלישי) בצפון, כשיקב ביישוב בגבול לבנון נפגע פגיעה ישירה מממטח של חיזבאללה. צה"ל הגיב בתקיפה הכי רחוקה עד כה בשטח לבנון.

במקביל, בעזה, הכוחות ממשיכים להתקדם בפעילות בבית החולים שיפא ובח'אן יונס. כמו כן, ברקע המשבר החריף שמעמיק והולך בין ישראל לארה"ב, נראה שאחד הדברים שהמלחמה הנוכחית לימדה את ישראל בנוגע לצה"ל ויכולותיו הוא כמה עמוקה התלות של ירושלים בסיוע מוושינגטון, כשכמות החימושים שצה"ל צרך בחצי שנת לחימה הייתה גבוהה הרבה יותר ממה שהעריכו בכל התוכניות ערב המערכה.

לפי הנתונים, מתחילת המלחמה צה"ל ירה קרוב ל-100 אלף פגזי טנקים, השליך כ-40 אלף חימושים אוויריים ושיגר יותר מ-3,000 מיירטים של הגנה אווירית. הרשימה הזאת עוד ארוכה. אין יצרן בעולם שיכול לספק מיידית כמויות כאלה, בגלל ביקוש עולמי לחימושים וחומרי נפץ. גם התעשייה הישראלית לא מסוגלת לספק אותם כיום - אך אולי תוכל לעשות זאת בעתיד.

היחידים שיש להם מלאים כאלה וגם הסכימו לספק אותם לישראל הם כוחות הצבא האמריקני: כ-150 מטוסי מטען ו-20 אוניות העבירו מתחילת המלחמה עשרות אלפי טונות של ציוד צבאי לישראל, ואפשרו את המשך הלחימה בדרום והמוכנות לצפון.

צה"ל שומר מתחילת המערכה "מנת ברזל" של חימושים למקרה של מלחמה רחבה בצפון ולא נוגע בה, אבל אם האמריקנים יעצרו את הסיוע - ישראל תעמוד בפני דילמה קשה: האם לכבוש את רפיח ולהסתכן בכך שלא יהיו לה מספיק תחמושת למלחמה בצפון, או לוותר על העיר הדרומית ביותר בעזה, כלומר - על המטרה של השמדת כוחו הצבאי של חמאס - כדי לשמר מוכנות בצפון. את שני הדברים לא ניתן לעשות בלי האמריקנים.