המערכת עם מיקי חיימוביץ'

מאילו חומרים כדאי להיזהר?

פרופסור אורן פרוי מסביר למה חשוב לקרוא את המרכיבים שעל האריזה

טל בן-ציון

לאחר תחקיר המזון קיבלנו תגובות רבות, השאלה מה כן כדאי לאכול נשאלה שוב ושוב. פרופסור אורן פרוי מהמכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה, האוניברסיטה העברית , רחובות, הסכים לעשות לנו סדר. אז מאילו חומרים כדאי להיזהר ולמה חשוב לקרוא את המרכיבים שעל האריזה?

 

פרופסור פרוי, לגבי צבעי מאכל, כולל צבעי מאכל טבעיים- מה מסוכן מה לא? איך נדע שהמרכיבים של מוצר מסוים מזיקים?

 

נתחיל מזה שצבעי מאכל לא טבעיים לא צריכים להיות במזון ולא צריך לצרוך מזון עם צבעי מאכל. המטרה שלהם היא ויזואלית בלבד, שהאוכל יראה טוב, אין שום סיבה שהם יהיו שם. אין להם ערך תזונתי. בניגוד לפוספטים וחומרים משמרים שמטרתם לשמור על האוכל, למנוע ממנו להתקלקל ולמנוע מפטריות לגדול עליו, לצבעי מאכל אין שום תפקיד, לא לשמור על המזון, אין להם שום ערך, מטרת השימוש בהם היא ויזואלית בלבד כדי למשוך את העין.

צבעי המאכל הלא טבעיים, חלקם נמצאו מעוררי מחלות כאלה ואחרות, היפראקטיביות, אלרגיות, כאבי בטן ואפילו סרטן. חלקן נאסרו לשימוש בחלק מהמדינות למשל בנורבגיה. יש לזכור שהמינונים מאד קטנים באוכל, חלקם מותרים לשימוש. אבל הכמויות מצטברות, וצריכה גדולה שלהם יכולה להזיק לטווח הארוך.

עדיף לצרוך צבעי מאכל טבעיים. אבל מה שטבעי הוא גם לא בהכרח בריא. הרעלנים הכי גדולים מגיעים מהטבע. נטורופתים ודיאטנים מדברים על זה שטבעי זה בריא, טבעי זה לא בהכרח בריא. צריך לנפץ את האקסיומה הזאת. צבע מאכל טבעי עובר תהליך שבו הוא בעצם מופק. הוא יכול להכיל שאריות של חומרים כימיים שבעזרתם הפיקו אותו. ישנם חומרים שאנחנו צורכים אותם באופן טבעי והם בסדר אבל במזון הם הופכים להיות לא בסדר. למשל מיץ סלק שכמו שהוא הוא בריא, אבל כשמתפתחים בו ניטריטרים הם יכולים להיות מסרטנים, אלו חומרים ריאקטיביים שהם מסרטנים. ראו במחקרים שזה מעודד תהליכים של סרטן. כשאנחנו מוסיפים מיץ סלק לבשר על מנת לתת לו צבע אדום שייראה טרי, אנחנו לא יודעים כמה ניטריטים נוצרו בו. דוגמא נוספת היא בטא קרוטן- צבע מאכל טבעי שמופק מגזר. בשביל להפיק חומר שומני מגזר צריך להוסיף חומרים אורגנים שיפיקו אותו, מנקים אותו אבל אי אפשר לדעת אם אין בזה שאריות כימיות. יש לזה אפקט מסתבר, הכל תלוי במינונים. כמובן שעדיף צבעים טבעיים, כי צבעים לא טבעיים מתחילים מנקודה שהיא לא טובה.

מאחר וילדים הם במסת גוף קטנה כדאי לא לחשוף אותם לחומרים האלו מאחר והשפעתם גדולה יותר עליהם.

 

צבעי מאכל
צבעי מאכל- אין שום סיבה שהם יהיו באוכל

 

פוספטים וחומרים משמרים- מה תקין? ממה צריך להיזהר?

 

לפוספטים יש תפקיד מאד חשוב במזון, הם מונעים את הקלקול שלו. כל דבר חי שאתה אוכל יש בו פוספט כי זה חלק ממה שיש בתא. גם בתפוח לצורך העניין יש פוספטים. פוספט הוא לא מסוכן אלא רק אם נצרך בכמויות גדולות. צריך למנן ולא לאכול תמיד אוכל שמלא בפוספטים. גם דברים טובים במינון גדול הם מזיקים. שמים את זה בעיקר בבשר, בדגים ובמזון קפוא. זה קושר את המים ומונע את הקלקול של המזון.
לא הגיוני אבל שלא נאכל אוכל שמכיל פוספטים. פוספטים יש לנו בגוף, במלחים שמוסיפים לאוכל, אין להם שום נזק כמלח עצמו. המחצבים הם מקור טבעי, הפוספטים עצמם הם בסדר והם באים לשמר לנו את האוכל. הפוספטים דרושים כדי לשמר את המזון. זה חלק מהחיים שלנו היום, חלק מאורח החיים של העולם המודרני. צריך לשים את זה בפרופורציה, אם אוכלים מדי, יהיה שיבוש במאזן הפוספטים שלנו בגוף. יש כמות של פוספטים שצריכים לקבל ביום, כדאי לצרוך כמה שפחות מאכלים עם כמות גדולה של פוספטים כדי לא לצרוך יותר מהכמות היומית המומלצת.

 

מה זה TBHQ ששמים בצ'יפס ומה מסוכן בצריכתו?

 

החומר הזה הוא לא סימפטי. משתמשים בוכי למנוע השחרה של שמן מטוגן, כדי להשתמש באותו שמן לאורך זמן.הוא חומר שלא כדאי להיחשף אליו מדי. 0.02 מכמות השומן היא הכמות המומלצת היום. זה אחוז נמוך, צריך נורא מעט ממנו. כדאי לצרוך מזונות שיש בהם כמה שפחות מהחומר הזה. זה חומר שמונע חמצון של השומן עצמו. נמצא בצ'יפס ברשתות המזון המהירות, כמעט לא נמצא בעוד מקומות. כמויות גדולות שלו מסוכנות ויכולות לגרום אפילו לסרטן, לא צריך להיחשף לזה יותר מדי.

 

בסרטון הבא מדגים פרופסור פרוי איך ניתן בדרך טבעית למנוע השחרה של השמן:

 

 

 

לסיכום, איך צריך לנהוג ולמה צריך לשים לב שצורכים מזון מוכן?

 

כמות מצטברת של החומרים שדברנו עליהם היא מזיקה. אתה לא יודע מהי כמות מצטברת. קשה לדעת אם אתה מגיע לכמות הרצויה ביום, אתה לא יודע את זה באמת. אין דרך לדעת את זה. כדאי לאכול פחות חומרים מלאים בפוספטים או בניטריטים כמו בשר. מצד שני אתה באמת צריך להיחשף לכמויות גדולות של פוספטים שיהיה לך שיבוש מאזן בגוף. צריך להיות מודעים, ברגע שיש פוספטים צריך לדעת להיזהר עם הכמות. הכל עניין של פרופורציה.
צריך להסתכל על האריזות כל הזמן, האימון עושה את האומן, ברגע שאתה מתחיל להיות מודע לזה ולראות מה זה מכיל אתה בדרך הנכונה. כדאי לדעת מה כבר אכלתי ואילו חומרים כבר צרכתי, וכדאי לי עכשיו פחות לאכול.

 

אילו כללים היית נותן לצרכנים?
להקפיד לא לצרוך הרבה מזון עם חומרים משמרים/פוספטים/מזון מהיר/ מזון מתועש מאחר וההשפעה היא מצטברת, ואין לך כל יכולת לדעת מתי האפקט של המזון מתחיל להיות הרסני. לא לאכול צבעי מאכל, ולהקפיד לא לאכול צבעי מאכל מלאכותיים.
לדעת- לקרוא ולחקור מה מכיל האוכל שאני רוכש, להראות לילדים את התוויות וללמד אותם לקרוא את התכולה. לא לשכוח, מה שנמצא בתחילת הרשימה הוא בריכוז הגבוה ביותר!
להשתדל לאכול מזון לא מתועש, ראשוני ומאוזן.

 

אישה בסופר
חשוב לקרוא את התווית