"מסרבת להאמין שבני אדם לא יכולים להציל בני אדם אחרים"

טלפונים מתימן ומקטאר, שיאי חשיפות ולייקים ומדינה שסועה אחת שכל זה לא ממש עוזר לה. לוסי אהריש, שהפוסט שלה על הזוועות בחאלב זעזע את הרשת, יודעת שלמילים יש הרבה כוח, אבל שהן עדיין רק מילים

שאלה: "שלום לוסי. נכון לכתיבת שורות אלו נחשפו מעל 23 מיליון זוגות עיניים לפוסט שכתבת, הוא זכה ל-165 אלף שיתופים, ל-65 אלף לייקים וליותר מ-8 מיליון צפיות. ציפית לכאלה מספרים?"

תשובה: "לא ציפיתי למספרים האלה, אבל היה לי ברור שאת המסר הזה לא נוכל להעביר בשפה אחרת מאנגלית".

ש: קיבלת תגובות באופן אישי?

ת: "במשך כל סוף השבוע אני מקבלת טלפונים מכל העולם, מתימן, מכסיקו, ארגנטינה ועד אירופה כמובן וארה"ב, ומהאתרים הכי חשובים בעולם. אחד הטלפונים הכי מפתיעים הגיע מאיש ממשל בקטאר שהצליח להשיג את הטלפון שלי ואמר שמה שעשיתי היה מעשה אמיץ שהחזיר במעט את הכבוד לעולם הערבי, ואמר שהוא שמח לראות אישה מוסלמית מישראל שגאה בכל הזהויות שלה".

ש: יש לך תובנות נוספות בעקבות הרעש הגדול שעשה הפוסט?

ת: כן, זה הרגע שאתה מבין שלמילים שלך יש כוח. טייריס גיבסון למשל, השחקן של 'מהיר ועצבני' העלה שני פוסטים באינסטגרם ואתה נכנס לתגובות ורואה איך אנשים מסתכלים עליו. למילים יש כוח ומשמעות וזה מה שאני מנסה להעביר כל הזמן. כמה למילה ולאמת יש כוח. אנשים לא מבינים את זה. כולם מסיתים וחושבים שזה לא משפיע, אבל זה משפיע, חוצה ומחלחל".

ש: את מלינה במונולוג על העולם המערבי, מה הציפיות שלך מהעולם הערבי לנוכח הזוועות?

ת: "הכנסתי למונולוג גם התייחסות לכך. העולם הערבי נלקח כבן ערובה בידי טרוריסטים ורוצחים שפלים ולא נוקף אצבע, הוא עומד מהצד ומתבונן בלבד. אבל התלונה שלי היא לא רק אליהם. יש מיליוני מוסלמים נאורים וליברלים שעומדים מן הצד ולא עושים דבר כדי לשנות את הטבח שמתחולל בסוריה".

ש: האם יש לך ציפיות מממשלת ישראל להתערב במה שנעשה בחאלב?

ת: "אין לי ציפיות מממשלת ישראל. אנחנו לא מצילים את עצמנו אז איך נוכל להציל אנשים אחרים? כל פוליטיקאי פה רק דואג לאיך הוא עושה 10 אלף לייקים ועל הדרך רק מגביר את השנאה ואת ההסתה. מה נעשה? נפתח את הגבולות? אני מסרבת להאמין שבני אדם לא מסוגלים להציל בני אדם אחרים".

"מה שמצחיק הוא שישראל הלא רשמית עושה הרבה מתחת לפני השטח. כמויות של אנשים נכנסים לקבל טיפול רפואי בבתי חולים שנפתחו על הגבולות, ארגונים שיש בהם לא מעט ישראלים עוזרים להוציא פליטים מסוריה לכיוון יוון ושאר אירופה. אני חושבת שישראל הלא רשמית עושה המון והרבה מעבר למה שאנחנו יודעים".

ש: "מה את חולמת שיקרה בחאלב?"

ת: "אין לי חלומות. גם אם אלוהים בכבודו ובעצמו יירד לשם זה לא יציל אותם. ילדים שם הפסיקו לבכות. ילדים לא מסוגלים לבכות. מי יציל אותם? העולם נהיה אכזרי, עולם שהאכזריות השתלטה עליו. ויש הרבה היתממות והתייפייפות. כדי לנקות את המצפון. הילדים האלה כבר לא יגדלו לאהבה, להבנה ולהכלה. מה אתם חושבים שיקרה אחרי האסון הזה? שנאה מולידה שנאה ורוב הקורבנות האלה אלוהים יודע איפה הם יסיימו. שמעתי על זוג הורים מסוריה שמסרו את הילד שלהם לאימוץ כדי שיחיה. יש יותר מזה?! וזה רק סיפור אחד מני רבים".

לחצו למונולוג ששבר את הרשת