כשהילדים לא מפסיקים לריב...

הילדים שלנו רבים, זו עובדה. זה לא נעים לנו, זה מייצר מתח בבית ובוחן אותנו כהורים בהרבה היבטים. מצד שני, זה גם דבר טבעי והגיוני שיקרה. אז איך מתמודדים עם זה?

ילדים רבים
ילדים רבים | צילום: shutterstock

זואי היקרה,

יש לי שני בנים שכל הזמן רבים ביניהם. ההפרש ביניהם הוא שנתיים, הגדול בכיתה ד' והקטן בכיתה ב'. הם הולכים מכות בלי הפסקה, צורחים ונראה שהם ממש שונאים אחד את השני. אני מנסה שלא להתערב, אבל לפעמים הם מגזימים לגמרי ואז אני פשוט מענישה את שניהם מבלי לברר מי התחיל.

 

הם ישנים בחדרים נפרדים, אבל עדיין נתקלים זה בזה כל הזמן בבית. מה לדעתך אני צריכה לעשות כדי שזה יפסק? כי אומרים לא להתערב.

 

אמא יקרה,

אתחיל עם המשפט הכי מעצבן, "מותר לריב!". אחים מנהלים בינם לבין עצמם מערכת יחסים מורכבת, הם חיים באותו מרחב וצריכים להתחלק בכל המשאבים. זמן במקלחת, מרחב אישי וגם על תשומת הלב מההורים. בתוך מערכת יחסים כל כך אינטנסיבית ונמרצת מתעוררים מגוון של רגשות, לפעמים מרוצים, לפעמים כועסים. הרגשות שלנו מהווים תמריץ לפעולה, ופעולה יכולה להיות גם הזמנה לריב. הריב מאוורר כעסים ואגרסיות, לעיתים הריב נועד כדי לעשות חלוקת משאבים אחרת ופעמים רבות הריב גם יוצר קירבה. הרי, אנחנו לא נריב עם מי שלא חשוב לנו.

 

ילדים רבים
ילדים רבים | צילום: shutterstock

להורים רבים יש פנטזיה שנחיה בבית הרמוני, שילדנו לא יריבו וחלקנו ממש מופתעים לגלות שההנחה הייתה מוטעית. הם רבים על מי ייכנס לאוטו, מי ישב ליד אמא בארוחת הערב, מי יתקלח אחרון.. וכד'. נשמע שבנייך חווים תחרות וקינאה ביניהם, ולכן רבים על מקומם.

 

יש להבין שקינאה היא רגש לגיטימי ביחסים. חשוב לתת לה מקום ולא לגנות אותה, ורגש של שנאה שיכול להתעורר גם לו יש מקום. אני רוצה להציע לך, לנצל סיטואציות מסוימות בתוך הריב, כדי לאוורר את הרגשות הללו ולא לפחד מהם. לפעמים כאשר ילד מתוסכל ממשהו שקרה עם אחיו אפשר אחרי שנרגע לדבר אתו בשקט ולהגיד משהו כמו, לפעמים אחים זה מעצבן, או לפעמים זה באמת לא פייר שהוא יותר קטן ולכן מקבל יותר תשומת לב, או להבדיל - להגיד לקטן, נכון שזה מעצבן שמרשים לו להישאר עד יותר מאוחר וכד'. חשוב לא לדבר איתם בזמן הריב, לכן מה שאת עושה הוא נכון ומדויק.

האלימות היא קו אדום שבו את מתערבת ומפרידה בלי לשפוט, ואח"כ יש להמשיך עם הבירור.

 

את הבירור חשוב לעשות אחר כך עם כל אחד לבד. יש לעודד כל ילד להגיד מה הוא מרגיש, שירגיש בטוח להכיר ברגש מול עצמו , אבל גם מולך, ואז אפשר לעשות שיחה משותפת כדי שכל אחד ישמע מה השני הרגיש בסיטואציה.

 

כשהם ישתפו אותך, שמרי על אמפטיה, אבל גם שתפי אותם, שזה נכון, העולם לא תמיד הוגן, זה מסר שלא פשוט לנו להעביר אותו, אבל ככל שילדנו יפנימו בשלב מוקדם יותר, שלא הכל מדיד, ושלא הכל סימטרי, אולי יהיה להם קל יותר כשיפגשו עם סיטואציות לא הוגנות בחייהם בעתיד.

 

לסיכום, תני מקום למריבות, הן יוצרות קשר, רק נסי להבין מדוע היחסים הם כל כך סוערים. האם הם מתחרים על תשומת ליבכם ההורים? כי אז באמת יש אלמנט של תחרות שגורם ליריבות. תבדקו בתוך ההורות שלכם האם יש ילד מועדף, ילד שהכף מוטת לטובתו. במידה ותמצאו שכך הדבר, ממליצה בחום על מספר מפגשים בהדרכת הורים שיעזרו לכם להחזיר את האיזון.


רוצים לקרוא עוד בנושאי ייעוץ משפחתי? רוצים לקרוא את שאר טורי המומחים של
"הורים וילדים" בשלל נושאים הקשורים להיריון, לידה והורות?
התקשרו למוקד המינויים שלנו בטלפון 08-9999410 ותוכלו לקבל גיליון חינם!