למה זה הזמן להיות הורה מברר?
החגים הם זמן מעולה להתבוננות פנימית, לשאול את עצמנו מה המטרות שלנו לשנה הבאה ולהגשים אותם. אין זמן טוב יותר מזה ללמד את הילדים לשאוף ולהגשים
כהורים מודעים, אנחנו זקוקים לזמן הזה - זמן לשאול את עצמנו וזמן לברר עם ילדינו, זמן להציב מטרות וזמן לסייע לילדים להגשים את מטרותיהם.
החודש הראשון של שנת הלימודים תשע"ט הוא יום כן, יום לא - אתגר עצום לצוות החינוכי וגם... לנו ההורים בבית.
רק עכשיו נגמרה החופשה וחזרה השגרה הברוכה והנה מגיעה לה חופשה חדשה, ועוד אחת... ועוד אחת...
החגים הרצופים מעצימים את הקושי של ילדינו לחזור למסגרת ברורה והדוקה וההסתגלות המקוטעת יוצרת תחושה של מעגל אין-סופי. אל דאגה! באוקטובר זה יגמר.
אבל החגים הם לא רק תקופה מתישה שבסופה מתחילים דיאטת מיצים ומסיימים את כל המטלות שחיכו שם, על שולחן העבודה כבר מאוגוסט. חבויות בהם הזדמנויות. החגים הם טקסים סמליים המכוונים אותנו להתבוננות עצמית ואפשר לרתום אותם לערכים החשובים לנו כהורים לילדים במאה ה-21 ובעיקר להקניית כישורי חיים ומימוש הפוטנציאל.
איך עושים את זה?
קחו לדוגמה את ראש השנה. כשאני מתייחסת לסמליות של ראש השנה, אני לא מתייחסת דווקא לתפוח בדבש, לשופר או ליונים לבנות, אלא חושבת על המשמעות העמוקה של החג עצמו. לא המשמעות הדתית המקובלת - של בילוי יום שלם בבית הכנסת או הכאה על חטא, אלא לרגע העצירה וההתבוננות.
ראש השנה הוא חג של סיכום ופתיחה - סיכום שנה ופתיחת חדשה. מבחינה זו יש לו משמעות אוניברסלית.
בימים כתיקונם אנחנו לא מספיקים לעצור. אנחנו רצים מהעבודה לילדים, לחוגים, לארוחות, למקלחות, לכביסות, לשינה וחוזר חלילה ואין לנו זמן לבדוק מה ולמה, מה אנחנו עושים ולמה אנחנו רצים. אין לנו זמן להתבונן פנימה - לשאול את עצמנו מה החזון שלנו ולכוונן מחדש את מה שלא מדויק. אין לנו זמן להציב מטרות בנות השגה ולתכנן את הדרך להגשמתן.
לעתים אין לנו אפילו זמן לשאול את עצמנו את השאלה הפשוטה: מה אנחנו באמת רוצים? מה היינו עושים עכשיו אם רק היינו יכולים, בלי עכבות, בלי מגבלות ובלי תירוצים.
כהורים מודעים, אנחנו זקוקים לזמן הזה. זמן לשאול את עצמנו וזמן לברר עם ילדינו, זמן להציב מטרות וזמן לסייע לילדים להגשים את מטרותיהם. זמן להתבוננות וגילוי עצמי אישי ומשפחתי. ראש השנה מאפשר לנו לעצור ליומיים ארוכים של התבוננות פנימית,של הורות מבררת ושל הצבת מטרות.
איך להיות הורה מברר בראש השנה?
כולנו רוצים, חולמים ומשתוקקים, כל אחד למשהו אחר. החלומות שלנו לעתים מושתקים כי, "אין מספיק כסף", "אין לנו זמן" וכיוצא באלה. לעתים, אנחנו משתיקים גם את החלומות של ילדינו, כי "זה לא מתאים לך", "זה מסוכן", "בא-לי זה אי באינדונזיה".
אבל החלומות והרצונות שלנו ושל ילדינו הם המנוע הפנימי הכי משמעותי לעשייה ולמימוש הפוטנציאל. לכן עלינו לעודד את הרצון, את התשוקה ואת הבא-לי. לחגוג אותם. ראש השנה הוא הזדמנות טובה לבדוק מה אנחנו רוצים, לברר מה הילדים שלנו רוצים ולחגוג את הרצון.
ההורה המברר לא משער מה הילד שלו רוצה, מחליט עבורו ו"מסדר לו את החיים", אלא שואל אותו, מקשיב לתשובה וחשוב יותר - נותן לתשובה להדהד בלבו של הילד עצמו. כך לומד הילד להתחבר לרצונותיו הכמוסים.
לקראת ראש השנה ניתן לשאול:
"מה אתה מאחל לעצמך? מה היית רוצה שיקרה לך השנה מבחינה חברתית, לימודית, משפחתית או אישית?"
"מה אהבת בשנה האחרונה? מה מתוכה היית רוצה לשמור ולזכור?"
"מה היית רוצה שיקרה בשנה הקרובה? איך אתה רוצה לצמוח ולהתחדש?"
"איך אנחנו, ההורים שלך, יכולים לעזור לך להגשים את משאלותיך?"
איך לסייע לילדינו להציב מטרות ולהשיג אותן?
מתוך כל התשובות לשאלות המבררות ששאלנו, ניתן לבחור מטרה אחת או יותר להגשמה
ולעבור מאיחולים לשנה החדשה לבניית תכנית למימוש.
אם הבת שלכם רוצה ללמוד לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר - חשבו יחד איך אתם יכולים לעזור לה ובנו תכנית בת כמה צעדים, כי אי אפשר ללמוד לרכוב על אופניים ברגע אחד, וכשאין תחנות בדרך מתעייפים וחשים תסכול.
מתי תלכו יחד להתנסות ברכיבה?
כמה זמן יימשך כל אימון?
מתי תנסו להוריד את גלגלי העזר?
אם הבן שלכם רוצה לקרוא דף שלם בספר "של גדולים" ועדיין מתקשה בקריאה קבעו מספר שורות לקרוא יחד בכל יום והקפידו על שגרת הקריאה. כך בצעד אחר צעד, הדף יגיע לסיומו במהרה.
למה זה חשוב?
בסופו של דבר כמעט כל אחד לומד לקרוא בשטף ולרכוב על אופניים.
קריאה ורכיבה על אופניים הן מיומנויות חשובות אבל לא להן אני מתכוונת כשאני אומרת כישורי חיים.
המיומנויות המרכזיות בעיני הן היכולת להתחבר לעצמנו, היכולת להציב מטרות ולהגשים אותן.
המיומנויות הללו ילוו את ילדיכם לאורך כל הדרך - במהלך ההתבגרות והבגרות, ועמן הידיעה שאין דבר העומד בפני הרצון.
הכותבת היא מייסדת שיטת בשביל ההורות והספר: "אומנות ההורות", מכשירה נשות מקצוע ומלמדת הדרכת הורים