איך מסבירים לילדים על מלחמות?

מאת: ד"ר קלודי טל

להבדיל מיום הזיכרון לשואה ולגבורה, בו לדעתי אין להוביל את הילדים הצעירים להבנה מעמיקה לגבי משמעויותיו, בשל הרוע האנושי החריג והקשה להבנה שקשור בה, לגבי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, חשוב שילדים יבינו שאנחנו זוכרים את אלו שנהרגו בפעולות למען כולנו. במיוחד במצבים שבהם לחלק מהילדים הלומדים באותה מסגרת חינוך נגיעה אישית לנושא או שחוו אובדן.

עצוב להכיר בכך שכחלק מהקיום האנושי, אחת הדרכים להתמודד עם קונפליקטים היא באמצעות מלחמות. חשוב לחנך לכך שיש מחיר כבד למלחמות, שיש דרכים חלופיות להתמודד עם סכסוכים ושקהילות זוכרות ומוקירות את אלו שנפעו למענן. חיילים וחיילות שנהרגו בקרבות כחלק ממלחמות, או כחלק ממבצעים או כחלק מתאונות מבצעיות, עשו זאת כחלק משירותם הצבאי או המשטרתי. כמובן שזה כולל גם חיילים שמותם אינו עטור תהילה במיוחד, אבל שילמו בחייהם על הקושי הנפשי להתמודד עם השירות הצבאי המתחייב מהמיקום הגיאופוליטי ומהמצב הביטחוני של מדינת ישראל.

בשונה מיום השואה, קל יותר לילדים להבין מהי משמעותה של מלחמה, על מחיריה הקשים מנשוא, מאשר להבין ניסיון שיטתי להכחיד עם שלם מעל פני האדמה ממניעים גזעניים. מנגד, הקושי של כולנו עם ציון יום הזיכרון, מתמקד בעובדה הכואבת שרשימת החללים בה היא רשימה פתוחה אליה מוסיפים ומצטרפים מידי שנה שמות חדשים.

כיוון שהחל מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, יום הזיכרון כולל גם התייחסות לקרבנות פעולות האיבה (הטרור), משמעות יום הזיכרון, והרשימה הפתוחה שאותה ציינתי, היא שכל אחת ואחד מאתנו והאנשים הקרובים והיקרים לנו עשוי להיות חלק מהרשימה הזו.

הדרך לתווך לילדים מצבים רגישים כגון המוות, היא דרך הקשבה לשאלותיהם והתייחסות אליהן ולא דרך הרצאות ומסירת אינפורמציה טכנית וחד סטרית. האופן שבו משיבים לשאלותיהם של הילדים תלוי בהבנת מאפיינים מרכזיים של התפתחותם לרבות הבנת מושג המוות, בעמדות של המבוגרים (הורים וצוותי גנים) לגבי נושא המוות והאובדן ובתפיסותיהם כיצד מחנכים ילדים בנושא, כמו גם בעומס הרגשי של הילדים והמשפחות.

חשוב להיות ערניים מאוד בכלל, וסביב ימי הזיכרון בפרט, לאמירות, שאלות, סימני מצוקה של הילדים. שאלות שנוגעות למוות ולזיכרון עשויות להופיע לפני ואחרי יום הזיכרון עצמו. על ההורים להתבונן בימים שאחרי במשחק החופשי, בציורים ובנושאים שמעסיקים את עולם המשחק הסוציו דרמטי.

בתשובות שניתן לילדים בנושא המוות נשיב באופן ענייני, נגיד את האמת, אבל לא את כל האמת. לא נדבר על המוות ולא נפתח דיון עם הילדים באופן שהוא לא שיחה ישירה עם הילד, כמו כן להשתדל לא לדבר ליד הילד באופן שהוא מקשיב מהצד אבל לא שותף לשיחה, כי זה יכול להשאיר אותו עם מצוקות שלא זוכות לקבל ביטוי.

לטובת הנושא, אספנו 2 ספרי ילדים שיכולים לעזור לכם ההורים, עם היום הקשה הזה:

1. חיית החושך | אורי אורלב.
לילדים החל מכיתה ב, ג אני ממליצה על הספר המופלא חיית החושך מאת אורי אורלב. ספר הילדים הראשון של אורי אורלב, שיצא לאור בשנת 1976, מספר ברגישות, מתוך הפרספקטיבה של הילד אסף על הפחד שלו מחושך . עוד מסופר בספר על כך שאביו שנהרג במלחמת יום כיפור, הספיק ללמד אותו לפני מותו איך להתמודד עם חיית החושך: הוא לימד אותו לסנוור את חיית החושך, להאיר אותה. אסף הצליח להתמודד עם חיית החושך ויתרה מזו להתיידד איתה ולהיעזר בה בהתמודדות עם אובדן אביו במלחמה, עם השכול ועם לידתה של אחות חדשה שהצטרפה למשפחה.

2. המנצחים | דיויד מקי.
ספר נוסף, שמתמקד באופן כללי בערכים אנטי מלחמתיים, שמציב אפשרות שנראית אוטופית לחלק מאיתנו, של ויתור עקרוני על אימוץ מלחמות כפתרון לסכסוכים, ושאני ממליצה עליו בחום. בספר משל חכם ומלא הומור על גנרל כל יכול שרצה לכבוש את העולם. הוא כבש בכוח הזרוע ארצות רבות עד שהגיע עם חייליו לארץ קטנה ורחוקה, נטולת צבא שתושביה התעקשו לא להילחם. הגנרל נאלץ להבין שהכובשים אינם תמיד החזקים.

ד"ר קלודי טל היא ראשת התכנית לחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי ופסיכולוגית ילדים בהכשרתה

אמא, מה זה שואה?