הוועדה שהקים לוין ממליצה: להוציא את מח"ש מהפרקליטות
חודשיים אחרי שפורסם לראשונה בחדשות 13 כי הוועדה המיוחדת שהקים שר המשפטים תמכה במהלך ברוב של 4 מול 1, הוועדה פרסמה את הדו"ח שממלץ כי יש להפריד בין המחלקה לחקירות שוטרים לפרקליטות - ולהפוך את מח"ש ליחידה עצמאית ובלתי תלויה
חודשיים אחרי שפורסם לראשונה בחדשות 13 כי הוועדה המיוחדת שהקים שר המשפטים יריב לוין בעקבות דו"ח מבקר המדינה תמכה במהלך ברוב של 4 מול 1, הוועדה פרסמה היום (שני) את הדו"ח שממליץ כי יש להוציא את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מהפרקליטות - ולהפוך אותה ליחידה עצמאית ובלתי תלויה.
ממצאי הדו"ח כוללים קביעות בנוגע לצורך בהבטחת העצמאות ואי-התלות של הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים, ועל כך שהעצמאות הנדרשת למח"ש טרם הובטחה בשלושת ההיבטים המהותיים: מפלג המודיעין במח"ש מורכב משוטרים מושאלים והוא אינו אזרחי; התלות התפקודית של חוקרי מח"ש במשאבי המשטרה; כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה שעלולה בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני.
מנתונים שפורסמו על ידי מבקר המדינה עלתה תמונה מדאיגה של חוסר טיפול מספק בתלונות נגד שוטרים. כך לדוגמא בשנת 2021 התקבלו במח"ש 4,401 תלונות, מתוכן 2,932 תלונות נסגרו ללא כל בדיקה וללא ניתוב לגורם אחר. רק ב-625 מקרים נחקרו שוטרים באזהרה, וב-68 תיקים בלבד (1.5%) הוגשו כתבי אישום.
לפי המסקנות המרכזיות של הוועדה, היותה של מח"ש חלק מפרקליטות המדינה מקימה ניגודי עניינים מבניים בנסיבות מסוימות, ובכלל זאת:
1. תיקי בכירים במשטרה - יתכנו מקרים בהם על מח"ש לקבל החלטה על פתיחה בחקירה בעניינו של קצין משטרה בכיר אשר מצוי בקשרי עבודה קרובים עם בכירי הפרקליטות. מבקר המדינה ודוברים שהופיעו לפני הוועדה סברו כי מציאות זו אינה מבטיחה את עצמאות מח"ש ואת יכולתה לקדם חקירות או להעמיד לדין קציני משטרה בכירים. יתרה מכך, הדבר מקים חשש לניגוד עניינים ופגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.
2. חקירות מתנגשות - הוועדה מצאה כי יתכנו מקרים שבהם הפרקליטות והמשטרה מקימות כוח משימה משותף לצורך חקירה מסוימת (לרוב, רגישה ו/או משמעותית), ובמקביל, מוגשת למח״ש תלונה כנגד אחד החוקרים באותו תיק. במצב זה, פתיחה בחקירה על ידי מח"ש נגד השוטר החוקר עלולה לשבש את החקירה הפלילית שאותה מנהלת הפרקליטות. הסוגייה מגיעה במקרה כזה לפתחה של פרקליטות המדינה, הנדרשת להכריע בנושא חרף היותה צד מעורב בדבר, וקיומם של אינטרסים נוגדים, דבר הפוגע קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
3. ייצוג בהליכים אזרחיים - תפקידה של מח"ש הוא לחקור ולהעמיד לדין שוטרים ככל שהדבר נדרש. במקביל, הפרקליטות, מייצגת את משטרת ישראל בתביעות אזרחיות המוגשות כנגדה, ולעיתים עוסקת באותם אירועים שנחקרים במח״ש (כלומר ביחידה אחרת של הפרקליטות). הוועדה מצאה כי מצב זה מייצר ניגוד אינטרסים מבני כאשר איסוף ראיות והגשת כתב אישום על ידי מח"ש עלולים להזיק להליך האזרחי אותו מנהלת מחלקה אחרת בפרקליטות. נוסף על כך, הדבר יוצר עמדות סותרות של הפרקליטות, שבכובעה האחד מתגוננת מפני התביעה האזרחית, ומכחישה את אותה התרחשות בה היא מטפלת בכובעה האחר, כגוף שאחראי על הגשת כתבי אישום והסקת מסקנות משפטיות.
4. חקירת התביעה המשטרתית ומעורבות הפרקליטות - הפרקליטות באמצעות מח"ש אמונה על בדיקה וחקירת תלונות המוגשות כנגד התביעה המשטרתית, אשר מונחית מקצועית על ידי הפרקליטות. כך, עלולים להיווצר מצבים שבהם מח"ש אמורה לחקור אירוע בו מעורבת הפרקליטות עצמה.
בנוסף, קבעו חברי הוועדה במסקנותיהם כי שיוכה הארגוני הנוכחי של מח"ש לפרקליטות אינו מאפשר לה לממש באופן מיטבי את תפקידה ואת סמכויותיה, וכי קיימת חולשה תפקודית ומבצעית של אגף החקירות והמודיעין של מח"ש, המשפיעה על תפקודו ועל תוצריו של הארגון.
ההמלצות המרכזיות:
1. נדרש להבטיח את העצמאות ואי התלות של כל גורם האמון על ניהול הליכים בקשר להתנהלות שוטרים.
2. נדרש לבצע שינויים בשיוך המוסדי והמבני הקיים, ובכלל זאת הוצאת מח"ש מכפיפות הפרקליטות וכינונה כגוף עצמאי, הן בהיבט החקירה והן בהיבט התביעה.
3. יש להעניק למח"ש סמכויות מתאימות כדי שתהפוך לגורם המתכלל של הטיפול בתלונות נגד שוטרים.
4. היחידה תהיה מוסמכת לחקור את כלל העבירות הפליליות של שוטרים, כולל עבירות שעונשן מתחת לשנת מאסר.
5. בראשות היחידה יעמוד משפטן, שעסק במקצוע עריכת דין למעלה מ-10 שנים, בעל רקע וניסיון בחקירות ובמודיעין, במשפט פלילי, בניהול, הנהנה מיוקרה ציבורית ומקצועית, כפוף לכל ההסדרים שחלים על מינויים בשירות הציבורי (ניגודי עניינים, צינון וכו').
6. מינוי מנהל היחידה יתבצע על ידי מנגנון שיבטיח את העצמאות המלאה הנדרשת לראש היחידה.
7. נדרש להגדיר את מח"ש כיחידה מבצעית על מנת לייצר את התנאים הארגוניים המיטביים לטיפול בליקויים התפקודיים והמבצעיים ארוכי השנים, לבצע "אזרוח" מלא של כוח האדם המקצועי של מח"ש ולהקצות משאבים לגיוס כוח אדם איכותי והקניית כלים טכנולוגיים ויכולות מבצעיות.
8. יש להסדיר בחקיקה את עקרונות עבודת היחידה, הפיקוח עליה ואת חובתה של המשטרה לשתף פעולה עם מח"ש.
עמדת היחיד, כפי ששוקפה בדו"ח על-ידי המשנה ליועמ"שית שרון אפק, היא ש"ניגוד העניינים" אליו מתייחסת דעת הרוב אינו בגדר מצב ייחודי למח"ש וקיים במקומות רבים נוספים, לאורכו ולרוחבו של השירות הציבורי. בכל מקרה, החשש מהתנגשות אינטרסים מצומצם ממילא שכן רק במיעוטם של התיקים נדרשת הכרעה של גורמים בכירים בפרקליטות המדינה או התייעצות עמם. ככל שטענה זו בדבר ניגוד עניינים תוביל לגוף עצמאי, הרי שיש בכך פוטנציאל לפגיעה קשה בעצמאות מח"ש וביכולותיה לממש את מטרותיה.
עוד טען אפק כי ניתוק מח"ש מהפרקליטות עלול לפגוע בצורה קשה ביכולות ובכשירות של מח"ש, וההשלכות של המהלך עלולות להיות חמורות מאוד. לטענתו, המודל בו משויכת ארגונית לפרקליטות המדינה, וכפופה להנחיות פרקליט המדינה והיועמ"שית, מגן על עצמאות מח"ש ומאפשר להגשים את ייעודה, והוא עדיף בהרבה על המודל המוצע בדעת הרוב.
השר לוין מסר: "סוגיית מח"ש וכפיפותה לפרקליטות עוררה לאורך שנים ביקורת רבה, אולם איש לא העז לנסות ולטפל בעניין באופן יסודי. המצב הנוכחי, במסגרתו מח"ש כפופה לפרקליטות אך גם מופקדת על חקירת שוטרים הוא פגום מיסודו. מח"ש הפכה להיות חלק מהמערכת שהיא עצמה אמורה לבקר, מה שהביא לשורה ארוכה של טיוחים ולאכיפה בררנית ופוגענית. קיבלתי היום את מסקנות הוועדה, מהן עולים שורה ארוכה של ליקויים מערכתיים-מבניים ותפקודיים-מבצעיים בעבודת מח"ש. אני מברך על הקביעה העקרונית שיש להוציא את מח"ש מכפיפות לפרקליטות, דבר שבמשך שנים סברתי שהוא אבסורד שמחייב תיקון. הוועדה פירטה שורה ארוכה נוספת של ממצאים והמלצות, בין היתר בכל הנוגע לקביעת מח"ש כגוף מתכלל של התלונות נגד שוטרים ועוד. בכוונתי ללמוד במהירות את הדו"ח המפורט שהוגש לי, ולפעול על מנת ליישם את עיקריו. אני מודה לחברי הוועדה על עבודתם המעמיקה ופורצת הדרך".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, מסר: "המציאות שנחשפה היא של ליקויים חמורים וארוכי שנים בעבודת מח"ש, הן מבחינת ההיבטים התפקודיים מבצעיים והן מבחינת עצמאות הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים. ההמלצות שגיבשנו יאפשרו למח"ש לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי, עם הכלים והמשאבים הנדרשים לחקירה אפקטיבית. זהו צעד הכרחי להבטחת טיפול כולל ויעיל בתלונות נגד שוטרים ולחיזוק אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהבטחת שלטון החוק. בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לחברי הוועדה - השופט (בדימוס) עודד מודריק; השופט (בדימוס) דוד רוזן; מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מר שרון אפק, והסניגורית הציבורית הארצית, גב' ענת מייסד-כנען; וכן ליועץ המקצועי של הצוות, ד"ר אלעד אופיר, ולמרכז עבודת הצוות, עו"ד רפאל דיין, על עבודתם המאומצת והמקצועית".
כזכור, לפני כחודשיים פורסם לראשונה בחדשות 13 כי הוועדה קבעה ברוב של ארבעה מול אחד כי יש להפריד בין הגופים. בדעת הרוב בוועדה, שהוקמה על-ידי לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, החזיקו איתמר זוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים, ענת מיסד-כנען מהסנגורית הציבורית הארצית, ושני שופטי בית המשפט המחוזי בדימוס עומדד מודריק ודוד רוזן. בדעת המיעוט שהתנגדה למהלך החזיק שרון אפק, המשנה ליועמ"שית.
