העליון קבע: התינוקת סופיה תישאר אצל הוריה המגדלים
ברוב של ארבעה שופטים מתוך חמישה, בית המשפט העליון דחה את ערר ההורים הביולוגיים של הילדה, וקבע כי היא תישאר בחזקת ההורים שילדו וגידלו אותה
בפסיקה דרמטית, בית המשפט העליון דחה היום (ראשון) את עתירת הוריה של התינוקת סופיה, שניצבה במרכז פרשת מחדל החלפת העוברים באסותא, והותיר את החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי היא תישאר אצל הוריה המגדלים. לצד זאת הוחלט כי תקבע מתכונת שתבטיח קשר מסוים בין התינוקת להוריה הביולוגיים.
הרכב השופטים שדן בעתירת ההורים הביולוגיים כלל את השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופט יחיאל כשר. ההחלטה על דחיית הערר התקבלה ברוב של ארבעה שופטים, ובספק הדין ציינה השופטת וילנר בפתח דבריה כי המקרה הנדון מגלם שילוב של נסיבות יוצאות דופן וטראגיות, "כאלו ששמעם לא משאיר אוזן אדישה, ולא מותיר עין יבשה", וכי "המחלוקת שבין הצדדים פורטת על הנימים הרגישים ביותר בנפשו של אדם – זהותו כהורה ויחסיו עם ילדיו".
עוד ציינה וילנר כי "שני זוגות ההורים עברו דרך ייסורים ארוכה כדי לזכות בפרי בטן, כי לשניהם זיקה הורית לקטינה, וכי שניהם מסוגלים לגדלה ולספק לה את כל צרכיה". עוד הודגש, כי כוחו וסמכותו של בית המשפט מצומצמים לקטגוריה של "הורה על פי דין"; וכי ממילא, אין בכוחו של פסק הדין כדי לשנות מהמאפיינים הזהותיים הטבועים בשני זוגות ההורים ובקטינה, ומהזיקה שקיימת ביניהם.
להחלטתה של ולנר הצטרפו השופטים גרוסקופף וכשר. שטיין הצטרף באופן חלקי ותמך בדחיית הערר של ההורים הביולוגיים, אך קרא לרשום את האב הביולוגי כאביה של הילדה, מבלי להעניק לו זכויות של אפוטרופוס.
השופטת ברק-ארז, בדעת מיעוט, הבהירה כי אין להכריע במקרה זה על בסיסו של "יחס היררכי קבוע בין סוגים שונים של זיקות הורות" (הורות גנטית או הורות פיזיולוגית), אלא על-פי "פרשנות תכליתית של ההבנות העומדות ביסוד הפניה להליך של הפריה החוץ-גופית, תוך מתן משקל מרכזי לשאלה מה הביא את הצדדים לפנות להליך של הפריה חוץ-גופית מלכתחילה". בהמשך לכך קבעה השופטת כי במקרה הרגיל, ובהתאמה גם במקרה הנוכחי, התשובה לשאלה זו נעוצה בשאיפתם להביא לעולם ילד שלו זיקה גנטית להורים. שאיפה זו היא שהובילה את הצדדים לפסוע בדרך של טיפולים מורכבים שיאפשרו כניסה להיריון מעובר שנוצר מהחומר הגנטי שלהם עצמם.
מעורכי דינם של ההורים הביולוגיים שמואל מורן ונועה גלרמן ליאל, נמסר: "קראנו בצער ובכאב את החלטת רוב שופטי העליון. אנו עדיין לומדים אותה לעומק, שכן מעבר לתהיות משפטיות שהיא מעלה, היא בעלת השלכות רוחב משמעותיות וקשות על עתיד הילדה, ועל תחום הפיריון בישראל. טובתה ועתידה של סופיה לנגד עיני הוריה הגנטיים, והם אלו שמנחים אותנו מראשית הדרך במאבק להחזרתה לחיק משפחתה הביולוגית".
הפרשה החלה בספטמבר 2022, כשאישה בהיריון, שעברה הליך הפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא בראשון לציון, עברה בדיקה גנטית בשל מום לב שהתגלה בעובר שהחוזר לרחמה במסגרת ההליך. מהבדיקה עלה כי העובר לא קשור גנטית אליה ולבן זוגה. משרד הבריאות החליט להקים ועדת בדיקה שמטרתה לאתר את הוריו הביולוגיים של העובר. לאחר מכן התגלה כי האישה שאותרה ע"י הוועדה - אינה בעלת קשר גנטי לתינוקת.
כחודש אחרי פרסום הפרשה ובזמן שבבית החולים חיפשו אחרי ההורים הגנטיים - התינוקת סופיה נולדה ב-26 באוקטובר 2022. היולדת ובן זוגה נרשמו במשרד הפנים כהוריה של הילדה, שביקשו להמשיך ולגדל אותה - למרות מאמצי בית החולים לאתר את הוריה הגנטיים. התינוקת עברה ניתוחים בשל מום הלב שבו היא לוקה, והיא גדלה עם בני הזוג שילדו אותה.
המחדל הביא למאבק משפטי ראשון מסוגו בישראל. בחודש ינואר 2023 הורה בית המשפט המחוזי בלוד על ביצוע בדיקות DNA ל-5 זוגות ואם יחידנית שטענו לקשר גנטי עם התינוקת. כחודשיים לאחר מכן החליט בית המשפט העליון שלא לקיים יותר בדיקות לזוגות אחרים. באוגוסט 2023 החליט בית המשפט המחוזי בלוד לאפשר בדיקת גנטית לזוג נוסף, בעקבות ממצאי ועדת הבדיקה של משרד הבריאות. עתירת הוריה של התינוקת לבג"ץ נדחתה - והבדיקה בוצעה. בחודש מרץ 2024 הותר לפרסום כי בני הזוג שנבדקו בחודש ספטמבר - הם הוריה הגנטיים של סופיה.
