קית' סיגל: "נאלצו להוציא את מתן אנגרסט מהמנהרה כדי שיחיה"
בשעה שהמגעים לעסקה חלקית נמשכים, קרובי חטופים הגיעו לכנסת בדרישה להסכם שישיב את כולם. קית' סיגל: "הייתי עד לעינויים קשים שעברה חטופה". אימו של מתן אנגרסט: "מחבלים מחברים אותו לחשמל"

על רקע ההתקדמות במגעים לעסקת חטופים חלקית, שורד השבי קית' סיגל הגיע היום (שלישי) עם קרובי חטופים לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, במטרה להפציר במקבלי ההחלטות לקדם הסכם שישיב את כלל 50 החטופים החיים והחללים המוחזקים בשבי חמאס כבר 641 ימים. במהלך דבריו, סיפר סגל לחברי הכנסת: "הייתי עד לחטופה שעברה עינויים קשים. הרביצו לה, הכו אותה. הצמידו אקדח לראש שלה מולי ואמרו לי שאני צריך לשכנע אותה להגיד את האמת ולהודות במשהו שקרי ולא רלוונטי. המראות האלה רודפים אותי עד היום הזה".
בנוסף, סיפר סיגל על מצבו של החייל החטוף מתן אנגרסט, הסובל מאסטמה: "מתן - חייל צה"ל שנפצע קשה ב-7 באוקטובר וסוחב איתו פציעות קשות. פציעות וכוויות שלא הגלידו. הייתי עם מתן, היינו נעולים בחדר חשוך בלי חלונות. היינו צריכים להתחנן ללכת לשירותים. מתן גם היה במנהרה והוא סבל מאוד ממצוקה נשימתית. כדי לשמור עליו בחיים, כדי לסחור בו, הוציאו אותו מהמנהרה רק כדי שיוכל לשרוד. מתן נלחם בשבילי ובשבילנו. כדי לשמור על הקיבוץ שלי. אנחנו חייבים להילחם עליו כדי להציל אותו ואת כל החטופים. יש חלון הזדמנויות להציל את החיים ואת החללים שעלולים להיעלם. כל דקה קריטית. אני קורא לראש הממשלה ולנשיא טראמפ לעשות מה שהם יכולים. והם יכולים. תעשו את זה בדחיפות".
לפני כן, בפתח עדותו, סיפר שורד השבי: "50 שעדיין שם. 641 יום. קשה מאוד לתאר במילים את הסבל שהם עוברים. אני הוחזקתי בשבי יחד עם עמרי מירן, הבן זוג של לישי והאבא של רוני ועלמא - שתי בנות קטנות שכל כך מחכות לאבא שלהן שיחזור. וכמובן גם לישי. הניתוק הזה מהמשפחה בשבי, כשאין מושג מה שלום המשפחה, והידיעה שהמשפחה לא יודעת מה קורה איתך. זה מייסר. מבלי שהתחלתי לדבר על האלימות וההתעללות וסכנת החיים המידית שנמצאים בה יום-יום, דקה-דקה. אני חוויתי אלימות קשה ביותר, ואיימו להרוג אותי כמה פעמים. כיוונו נגדי נשק, הצמידו נשק לראש שלי ואמרו שהולכים להרוג אותי".

בהמשך לכך, אימו של מתן אנגרסט, ענת, חשפה כי קיבלה עדויות אודות העינויים הקשים שעובר בנה בשבי בעזה. "שמעתם על החקירות של איציק אלגרט?", שאלה ענת את הנוכחים, לפני שחשפה: "מתן שורד את החקירות האלה כל יום. יש לנו עדויות על חיבור שלו למכשירי חשמל".
בפתח דבריה ביקשה ענת בחריפות את התנהלות המדינה בעניין החיילים החטופים: "אני כאן כדי לזעוק את הקול של מי שנשאר שם, וביניהם החיילים החטופים. ולזעוק את קולם של חיילי צה"ל - חיילי צה"ל שגם השבוע איבדו עוד שבעה מכוחותינו. וזה לא היה צריך לקרות, כי כדי להחזיר את מתן ואת כולם, הם היו צריכים להיות בבית ולא להילחם שם. כי אם הם היו בבית, אז גם מתן כבר היה בבית. אבל מחליטים בכל יום מחדש שהם נשארים בעזה, מסתכנים, נהרגים, נפצעים, מסכנים את היקירים שלנו — וזורים להם חול בעיניים. הם את שלהם כבר עשו. הם הביאו את התנאים להסכם שיכול להשיב את כולם. ועדיין משאירים אותם בעזה למות - והנה הבוקר, התוצאה של המשכות מלחמת הנצח הזו. אתם יודעים למה מתן עוד שם? הוא מוגדר פצוע קשה. הוא עוד שם כי הוא נחטף על מדי צה"ל — זה מה שגזר עליו להישאר שם ולא לחזור".
"להיות חייל צה"ל נהיה תואר שמשאיר אותו שם", המשיכה ענת, שהוסיפה לסיום בהתייחסות לבנה ולעסקה המתגבשת: "הוא עבר סלקציה אחת בפעימה ההומניטרית, ועכשיו מדברים שוב על סלקציה - מי לחיים, ומי להמשך גיהנום. אז איך מדינת ישראל הולכת לקבוע מי נשאר מאחור? האם שוב חיילי צה"ל יישארו מאחור? כי אף חייל לא חזק במסגרת עסקה ישראלית. האם היא תפריד שוב תאומים? או אבא לילדות? מי לפני מי? לפני שחושבים איך בוחרים עשרה — צריך לדבר על למה בכלל צריך לבחור עשרה! עברו כבר כל כך הרבה חודשים מאז שקית' חיבק את החיבוק האחרון מהיקירים שלנו והבטיח להם שהחיבוק הזה יקרה בפעם הבאה בארץ, אבל הוא לא האמין שיעבור כל כך הרבה זמן. הגיע הזמן שאנחנו וקית' נקבל בחזרה את מי שנשאר שם מאחור. אפשר וצריך להחזיר את כולם. הגיע הזמן למנף את ההישגים מאיראן — ולהביא את כולם הביתה. עכשיו".


במהלך הדיון, בת דודתו של מתן אנגרסט דיברה גם כן, וסיפרה בבכי: "אני על כדורים, ואני לא משוגעת. אני משקית ת"ש ואני לא עם החיילים שלי כי אני לא מסוגלת. אני עוצמת עיניים ורואה אותו מחובר למצברים של מכוניות מתחשמל. שותה מי ים. אני לא מסוגלת לעלות על מדים. איך אני מסוגלת לעלות על מדים כשבן דוד שלי נחטף עם המדים האלה - ובגלל המדים האלה הוא לא חוזר בסלקציה".