בפעם העשירית ברציפות: בנק ישראל השאיר את הריבית על 4.5%
בבנק ישראל השאירו את הריבית באותו השיעור בפעם העשירית ברציפות, בצל המכסים שהטיל הנשיא טראמפ, אך בתחזית המעודכנת הפחיתו את הצמיחה החזויה ב-2025 ל-3.5%. הנגיד לחדשות 13: "צפויה עלייה באבטלה בעקבות המכסים החדשים של טראמפ"
בפעם העשירית ברציפות, ובצל המכסים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בנק ישראל הודיע היום (שלישי) כי הוא משאיר את הריבית במשק בשיעור של 4.5%, ולצד זאת מפחית את תחזית הצמיחה של המשק. בתשובה לשאלת חדשות 13 לאחר הצגת התחזית, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר כי "צפויה עלייה באבטלה בעקבות המכסים החדשים של טראמפ", וקרא לציבור: "אל תמשכו בפזיזות כספי הפנסיה".
בתחזית שפרסם הבנק נכתב: "התחזית גובשה תחת ההנחה שהתחדשות הלחימה בעזה לא תגלוש מעבר לרבעון השני של 2025 ובתוך תקופה זו לא תתבטא במגבלות פעילות חמורות על העורף (בניגוד למה שהיה בתחילת המלחמה). בנוסף, התחזית כוללת הערכות לגבי ההשפעה של מכסי הייבוא עליהן הודיעה ארה"ב ב-2 באפריל 2025. הנחת העבודה שעומדת בבסיס התחזית היא שהעלאת המכסים בעולם תוביל לירידה של 4% בהיקף הסחר העולמי עד סוף שנת 2026 (ביחס למצב ללא מכסים)".
עוד הובהר בהודעת הבנק: "התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי-ודאות, על רקע אי-הוודאות לגבי ההיקף וההשפעות של מלחמת הסחר המתפתחת בעולם ועל רקע האפשרות לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר מאלו שמגולמים בתחזית. להערכתנו, הסיכונים לתחזית הצמיחה נוטים כלפי מטה והסיכונים לתחזית האינפלציה, הריבית והגרעון נוטים כלפי מעלה".,
בהתייחסות לפעילות הריאלית בישראל העריך הבנק בתחזיתו כי התוצר צפוי לצמוח ב-3.5% בשנת 2025 וב-4.0% בשנת 2026, ומסר: "התחזית מבוססת על ההנחה שבמרבית טווח התחזית לא תהיה השפעה מקרו-כלכלית משמעותית של המלחמה, ובפרט שהלחימה שהתחדשה לאחרונה בגזרת עזה לא תתארך מעבר לרבעון השני ולא תתרחב לחזיתות נוספות. התחזית כוללת את הערכתנו לגבי השפעתם הצפויה של המכסים עליהם הכריז הממשל האמריקאי עד ה-2 באפריל 2025 ושל העלאות מכסים במדינות נוספות שצפויות בתגובה לכך. אנו מעריכים כי ההשפעה של צעדים אלו על המשק הישראלי תמתן את צמיחת התוצר בכ-0.5 נקודת אחוז בכל אחת מהשנים 2025 ו-2026".
בנוגע לאינפלציה נכתב: "שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון הראשון של שנת 2026 צפוי לעמוד על 2.5%. בשנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2.6% ובשנת 2026 על 2.2%. בתקופת התחזית אנו צופים הקלה במגבלות על צד ההיצע במשק המקומי לצד התמתנות בביקוש לצריכה הפרטית והציבורית שיובילו להמשך התמתנות של האינפלציה. התחזית הושפעה ממדדי המחירים שהתקבלו מאז פורסמה התחזית הקודמת בינואר והיו במצטבר נמוכים מהערכותינו. גם הירידה במחירי הנפט פעלה לעדכון כלפי מטה של התחזית אך השפעתה קוזזה בשל עליית תחזיות האינפלציה במדינות המפותחות. מאז פורסמה התחזית הקודמת, שער החליפין היה תנודתי, כאשר בתחילת התקופה השקל יוסף ובהמשך הוא פוחת כך שבמצטבר הוא פעל לעדכון קל כלפי מעלה של התחזית".
בנוגע לריבית נמסר: "הריבית צפויה לעמוד על 4.0% בממוצע ברבעון הראשון של 2026. תחזית זו מגלמת ירידה הדרגתית של הריבית מרמתה הנוכחית במטרה לתמוך בהתכנסות האינפלציה ליעד, תוך התאמה של הביקוש המצרפי להיצע שצפוי להתאושש בהדרגה".
