בג"ץ דחה את בקשת צה"ל לצו ארעי; המבקר לרמטכ"ל: "שתף פעולה"

הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר הגישו הבוקר (שני) השלמת טיעון בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד חקירת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, וטוענים כי יש להציג את מלוא התשתית העובדתית בפני בג"ץ לפני קבלת החלטה על עיתוי הביקורת, בטענה כי התחלת ביקורת על הצבא כעת "עלולה לפגוע ביכולת הלחימה ולהסיט את קשב המפקדים". אחר הצהריים דחה בג"ץ את בקשת צה"ל להוצאת צו ארעי. בעקבות זאת, פנה אנגלמן לרמטכ"ל: "קיים את החובה המוטלת עליך מכוח החוק ושתף פעולה עם הביקורת, בדומה לגופי הביטחון האחרים".

הרמטכ"ל וראש שב"כ הבהירו כי הם מתנגדים לעמדת מבקר המדינה לפיה יש להתחיל את הביקורת על התנהלות מערכת הביטחון במלחמה באופן מידי, וטוענים כי יש להציג בפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית, לרבות חומר חסוי, על מנת להבין לעומק את המשמעויות של פתיחת הליך ביקורת בעת לחימה פעילה. זאת בטרם תתקבל כל החלטה או ייעשה שינוי במצב הנוכחי בשטח.

עוד נטען כי בניגוד להצהרות מבקר המדינה, גם שלב א' המתוכנן של הביקורת צפוי להשפיע על מגוון רחב של גופים ובעלי תפקידים בצה"ל, ולא רק על ההיבטים האזרחיים.  הרמטכ"ל וראש שב"כ קוראים לבית המשפט העליון לאפשר להם פרק זמן נאות להציג בפניו את מכלול הנתונים והשיקולים על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים במערכת הביטחון, בטרם יאשר שינוי של המצב הקיים או התחלה בפועל של הליכי הביקורת, באופן שעלול להעמיד את בג"ץ בפני מצב מוגמר.

הרמטכ"ל וראש שב"כ מדגישים כי הם אינם מתנגדים עקרונית לעריכת ביקורת על התנהלות מערכת הביטחון במבצע, אך סבורים שיש לעשות זאת בעיתוי מתאים יותר מבחינה ביטחונית ומבצעית, שלא יסכן את המשך ביצוע המשימות הלחימתיות החיוניות.

בשבוע שעבר, ברקע הביקורת החריפה מצד מבקר המדינה, שטען לחוסר שיתוף פעולה של צה"ל במסגרת בדיקת מחדל 7 באוקטובר, שיגר הרמטכ"ל הלוי מכתב לאנגלמן - שבו כתב כי "מתוך אחריותי להגנת מדינת ישראל ואזרחיה, ברור לי כי הטיית הקשב לביקורת בעת הזו תפגע באופן חמור וממשי במאמצי המלחמה, וכנגזרת מכך בביטחון. לפיכך אני מציע לדון בכך בהמשך, על-פי התפתחות האירועים. את אחריותי האישית לאירועים, כמו גם את אחריות צה"ל ומפקדיו הבעתי מספר פעמים בפומבי, היא ברורה לי מאוד, על כל השלכותיה".

"חובתי המרכזית כעת היא לביטחון אזרחי מדינת ישראל, להשגת מטרות המלחמה, ולהיערכות המתחייבת להתפתחויות האפשריות. אני מתחייב כי צה"ל ישתף פעולה באופן מלא עם ביקורת מבקר המדינה, לא יסתיר דבר וישתף את כל חומריו ותובנותיו להליך חשוב זה, אותו יש לערוך בפניות ובקשב המתאימים, ולא על חשבון המשימות המורכבות העומדות בפנינו". לדברי הלוי, "כניסת המבקר לביקורת בעת הזו, גם באופן מדורג, תפגע במאמצי הלחימה, כשהעומס על המפקדים עצום ממילא, תחטא למטרה ותהווה מכשול בביצוע המשימות המתחייבות. אנו נשקול באופן עתי כל התפתחות ונקדים ככל שנוכל תחילת הליך זה".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הצטרפה לעמדת הרמטכ"ל, ובהודעה מטעמה שהוגשה לבג"ץ נאמר כי "לעמדת גופי הביטחון, קיום הביקורת של מבקר המדינה על המלחמה בעזה בעת הזו - תוביל לפגיעה משמעותית ביכולת התפקודית של גופי הביטחון ולפגיעה במלחמה".

בעקבות הודעת היועמ"שית, משרד המבקר שלח הודעה לבג"ץ, בה הוא כתב כי "מבקר המדינה מצר על הביטוי והיחס לביקורת כפוגעת במאמץ המלחמתי והוא בדעה שהלוואי היה וכל הנוגעים בדבר היו קשובים לביקורת מגורמים שונים עובר ל- 6.10".

"הגישה הדיכוטומית אותה מציע צה"ל היא בלתי סבירה באורח קיצוני", הוסיף המבקר בהודעתו, "ותוצאתה עלולה להיות אי-קיום ביקורת מכל סוג ומין בצה"ל, משך תקופה ארוכה מאד, תקופה שצה"ל אינו קוצב אותה בלוח זמנים כלשהו, ותוך פגיעה ישירה גם בביקורת המדינה על הגופים האזרחיים".

עוד כתב המבקר: "קיום ביקורת באיחור ניכר, משמעו פגיעה מובהקת בנגישות לראיות שעלולה חלילה לפגוע בביקורת ובאפקטיביות שלה נוכח חלוף הזמן, קושי באיתור מסמכים, חילופי גברא והחלשות הזכרון. נכונותו של צה"ל לקיים שיח שכזה עם משרד מבקר המדינה, משך ארבעה חודשים, משמעו בהכרח, שגם צה"ל היה נכון לעריכת ביקורת גם בעת הזו, שאם לא כן, לא היתה סיבה שצה"ל יקיים שיח נרחב על ההדרגתיות של מתכונת הביקורת".

"ביקורת מדורגת ומידתית כמתוכנן, לא זו בלבד שלא תפגע במאמצי הלחימה, כל שכן בביטחון המדינה, אלא תוכל לסייע במניעת תוצאות עתידיות קשות, חלילה, ומניעת מחדלים שעלו למדינת ישראל במחיר כבד", סיכם המבקר, "ביקורת שכזו תאפשר תיקון מהיר, ככל הניתן, של הליקויים שיעלו בביקורת, ושיפור מהיר בתפקוד הגופים המבוקרים הרלוונטיים, לרבות צה"ל. זוהי גם החובה הערכית כלפי אזרחי מדינת ישראל אלו החיים ואלו שכבר אינם עימנו, הזכאים לתשובות לשאלות הקשות העולות בעקבות ארועי 7.10".